מראש יהודי ללב יהודי

הם מארחים לפחות עשרה אנשים לא דתיים כל ארוחת שבת, מארגנים תפילות של מאתיים מתפללים, ונפגשים עם הציבור הכללי דרך משקפיים של שכנות. נעים להכיר – קהילת "ראש יהודי".

"לאנשים שאוהבים אתגר
מרגישה שאני צריכה לצעוק את זה חזק חזק
שיש מקום אחד בו הלב מוצא את המעיין 
והוא במרכז תל אביב.
מקום אחד אשר המעיין בו ממשיך לפכות ללא הפסקה ולהחיות לבבות שבורים
גם אם יתחלפו האנשים 
המעיין ימשיך.
למקום המדהים הזה קוראים קהילת ראש יהודי בתל אביב.
והלב שלי שם
והגעגוע
והמעיין.
כי יש שם חבורה שהחליטה להקדיש את חייה לא להפסיק את חייה נוכח אילוצי החיים, פרנסה, טיטלים ועוד. 
שלא לדבר על שכר הדירה והחניה הבלתי אפשריים.
אך זו חבורה של בני מחשבה טובה המקדישה עצמה לעשות טוב יחד: לחלום יחד, להתפלל יחד ובעיקר לגעת בלב. שלי, שלך, של כל יהודי המחפש. 
היא שם בפשטות במאור פנים, בהרבה מסירות נפש.
מביאה גאולה."
את המכתב הזה כתבה עליה חקשורי, מחברות קהילת "ראש יהודי" השוכנת בלב תל אביב, טרם נאלצה להפרד מהאיזור מסיבותיה שלה. לא מדובר במכתב שגרתי – דווקא מגורים בליבה של תל אביב יכולים לסחוט מזוגות צעירים ומשפחותיהם כל זיק של כח נפשי, אך כאן נראה שהשהות רק עושה טוב עם הנפשות הפועלות – מקום לחלום, להתפלל, לגעת בלב. "קהילת 'ראש יהודי' קיימת בערך כעשר שנים", מספר חיים אייזנר (32), מנהל 'ראש יהודי' תל אביב, "החבר'ה ב'ראש יהודי', גילינו שכדי לחבר אנשים לעולם היהדות לא מספיק רק תוכן שיעורים מצויין, אלא חוויה של עולם היהדות. זה המרכז. התחלנו לפתח חיי קהילה סביב הגוף הזה שנקרא 'ראש יהודי' – משפחות דתיות שיחיו יחד עם החילוניות, יארחו אותן בשבתות או סתם כחברים. זה אידיאל שמנחה חיים שלמים".
הסתובבות מועטת ברחובות העיר הסואנת מגלה נוכחות שאכן לא שמים לב אליה – כיפות סרוגות ליד דיזינגוף סנטר ולאורך הרחוב, מטפחות בשדרות רוטשילד, ילדים עם ציציות משחקים בגני השעשועים העירוניים. אי אפשר שלא להתמלא הרגשת אחדות בין תנועות החיים של הקודש והחול, שבוודאי לא היו מורגשים פה לפני כמה שנים בודדות.
אז למה לא שמעתם על הקהילה הזאת מעולם? לא מדובר בגרעין תורני סטנדרטי. אפילו אפשר שלא מדובר בגרעין תורני בכלל: הקהילה לא מפרסמת את עצמה ביריד הגרעינים, וכמעט שלא מפרסמת הזמנות הצטרפות, למרות שכח אדם בוודאי חסר:
"להחזיק דירה עם משפחה בלב תל אביב זו אחריות כלכלית גדולה, לא כל אחד יכול להרשות לעצמו את זה" ממשיך אייזנר. "חוץ מזה, הפנייה לחיפוש משפחות היא לא פומבית אלא מפה לאוזן. בשביל לעשות עבודה איכותית צריך להיות מורעל על הרעיון, להבין שזו משימה לאומית. מצטרפות לפה ב'פול' כח רק משפחות שמקבלות שזו משימת המשפחה לתקופה שהחליטו לעבור. לא נח כאן מבחינה כלכלית, רוחנית וחינוכית. זה ממש כמו להקים סוג של בית יהודי בהודו. לכן אנחנו לא רוצים להציג את עצמנו כמו כל שאר הגרעינים החשובים בארץ, אלא להבין שמדובר כאן על משהו אחר קצת, דורש אומץ מיוחד". ומיד מוסיף – "אבל אנחנו בהחלט מנסים למצוא את המשפחות שיהיה להם טוב כאן. אלו ששייכות למשימה ושיכולות לעזור".
מה יחס השכנים?
"אין עוינות. בשנתיים שאני גר לא שמעתי יציאה אנטי דתית. יש מורכבויות רבות – במפגשים עם הציבור החילוני הכבד, בקניות בסופר או סביב שולחן השבת - לשבת עם טיפוס עם עגילים וקעקועים מול הילדים. השליחות היא חשובה מאין כמותה, וזה יפהפה - אבל לא לכל משפחה זה מתאים. זה בהחלט מאתגר מאוד חינוכית".
"כשאשתי ילדה את הבת הרביעית, אמרתי ששבת אחרי הלידה לא נארח, זה ברור. התיישבנו רק אנחנו לשולחן. הבן הבכור שלי בן השבע מיד שאל "אבא, אין אף אורח?", עניתי לו שלא, רצינו שאמא תהיה במנוחה ושיהיה לה כח לגדל את איילת השחר. הבן שלי הסתכל בי ושאל בתום לב - אבל אברהם אבינו, אפילו אחרי הברית מילה שלו הוא חיפש אורחים! זה הדהים אותנו כהורים. דיברנו על זה אחר כך, ומבחינתנו זו היתה הנקודה בה הרגשנו שהצלחנו לחבר את הילדים למשימה".
 
"זה נראה שמשהו ממש טוב קורה כאן"
הרב אסף טבצ'ניק הוא רב הקהילה מזה שנה, אליה עבר יחד עם אשתו צביה, מנהלת מדרשת 'שושנת אביב', והילדים. "סדר היום פה בעיר עמוס בסדנאות בר מצווה, הדרכות חתנים, אירוחים, שיעורים, הרבה שיחות והכרויות" הוא מספר.
במה בכלל בא לידי ביטוי חיי 'קהילה'? זה נשמע בכל זאת כמו גרעין תורני תל אביבי טיפוסי.
"אז זהו, שיש משפחות חילוניות שעובדות איתנו ממש כצוות. ויש משפחות שחזרו בתשובה וחיפשו מקום להשתייך (כיום גם הן חלק מהצוות). בכל מקרה, צריך לזכור שההתנהלות הקהילתית כאן היא בעיקר סביב המון רווקים ורווקות בגילאי 20-30. בכל זאת, תל אביב". הוא מחייך.
"ראש יהודי  תל אביב פועלת בשלושה תחומים: המדרשה, הקהילה, ושיעורי ערב. אלו מסגרות שלא בהכרח חופפות – יש שמגיעים לשיעורים ולא לתפילות בבית הכנסת, ויש שמגיעות לבית הכנסת ולא לשיעורים.לארוחות בבית – מזמינים מהשיעורים, מהמדרשה ומבית הכנסת." ומוסיף כבדרך אגב – "בארוחת שבת ממוצעת אצלנו משתתפים בערך עשרים אנשים".
"יש בתל אביב מחויבות עבור הדרכת כלה והדרכה זוגית מטעם הרבנות. כל זוג לפני חתונה צריך לעבור גם הדרכה זוגית. כגוף, 'ראש יהודי' מורשה להעביר את זה. אתה מבין איזו מהפיכת הנגשה מתרחשת מתחת לשטח?"
אז הכל בעצם עובד וחי. מה חסר לכם?
"אנחנו ללא ספק מחפשים להתפתח. אין כאן מספיק כח אדם. יש יותר מבקשי ארוחות שבת ממה שיש להציע, יותר בקשות חברותא ממה שאנחנו יכולים לספק. אדם אחד ביקש ממני ללמוד משהו יחד כבר לפני שבוע וחצי, ועוד לא הספקתי בכלל לחזור אליו".
"היעד – יותר משפחות, יותר קהל ושיעורים. נראה שאנחנו עושים משהו ממש טוב שיש לו ביקוש גדול. המטרה המרכזית היא להנגיש את היהדות ברמה הגבוהה שלה. לא יהדות כמשהו רגשי. השיעורים מועברים על ידי הרב שרקי והרב וידר. בכל זאת, הקונספט מתרכז בעיקר בקהל התל אביבי הצעיר ברוחו – מבליינים וסטודנטים ועד מבוגרים אמיצים, שמחפשים עומק אינטלקטואלי, ושיש להם אינטלגינציה רגשית גבוהה".
"העבודה שלנו שמראש יהודי נגיע גם לב יהודי".