מדורים / עונג שבת תאילנד-סיפורי מטיילים בעונג השבת

מה הטעם?

אבי היה בעל חברה גדולה של כוח אדם שייבא עובדים זרים לארץ. בשלב מסוים הוא חתם עסקה עם כמה חברות תאילנדיות והתחייב לארגן ויזות לישראל לכמה מאות עובדים. הוא קיבל סכום כסף גדול, אך בדיוק באותה תקופה ישראל סגרה את השמיים והפסיקה לייבא עובדים מתאילנד. אבי, שכבר השתמש בכסף, לא הצליח בשום אופן לספק את הסחורה, בעלי החברות בתאילנד הזמינו אותו לשבת איתם ולראות איך גומרים את הסיפור ואבי טס לתאילנד לפגישה. בצאתו מהמטוס עצרו אותו שני שוטרים והובילו אותו לכלא.

קיבלתי טלפון בהול מהמשפחה ורצתי לבקר אותו. הסתבר שאבי, שהיה סגן אלוף בצבא, הוא נכה צה"ל עם צהבת כרונית. בעקבות התנאים הקשים וההיגיינה הירודה בכלא הפכה הצהבת שלו, תוך כמה ימים, לפעילה והעבירו אותו לאגף של אנשים חולים. הבנתי שאם הוא יישאר בכלא אין לו סיכוי לשרוד, זימנתי מיד את בעלי החברות לפגישה וניסיתי לדבר על לבם שייתנו לו לחזור הביתה וכך יוכל לנסות לארגן להם את הכסף. הם לא הסכימו לשמוע, ודרשו לקבל לפחות חמישים אחוז מהכסף לפני שיסכימו לשחרר אותו.

בלית ברירה התחלנו משא ומתן שלקח כמה שבועות, כשבמשך הזמן הזה מצבו של אבי הידרדר מאוד. בסופו של דבר סיכמנו על החזר של כשלושים אחוז מהחוב, שהיה סכום ממש גדול, ויצאנו למסע לגיוס הסכום הנדרש. לאחר עבודה של כמה שבועות נוספים ופנייה ליהודים בכל העולם הצלחנו לגייס את הכסף.

הגענו לבית המשפט והצגנו בפני השופט את ההסכם בינינו, שנשלם סכום של שלושים אחוזים ואבי ייסע לארץ לטיפול, וכשיחלים יעבוד ויחזיר את יתרת הכסף. להפתעתנו, השופט הודיע שהוא לא מוכן לשחרר אותו אלא אם כן נפקיד עוד סכום של כמאה אלף דולר כערבות בבית משפט. כמובן שלא היה לנו מאיפה להביא את זה ובסופו של דבר השופט הסכים שנמשכן דירה שברשותנו.

אבי נסע לארץ אך הכבד שלו כבר קרס והוא נאלץ לעבור השתלת כבד, הוא הוטס לצורך זה לקולומביה, השתילו לו כבד אך לצערנו הוא נפטר כמה ימים אחר כך. בעלי החברות התאילנדים ביקשו מבית המשפט שלא ישחררו את הדירה שלנו, אך בסופו של דבר, כשהבאנו הוכחות שהוא נפטר, השופט שחרר את הדירה.

אנשים שאלו אותנו: "אתם לא מצטערים שעבדתם כל כך קשה וגייסתם כל כך הרבה כסף? הרי בסופו של דבר הוא נפטר". אמרנו להם שאנחנו מאמינים שכל יום של יהודי שווה חיים שלמים, ואנחנו שמחים על כל יום שהיה לו מחוץ לכלא הנורא של תאילנד, ועל כך שברוך השם הוא החזיר את נשמתו כשהוא משוחרר ולא כאסיר.

המקרה הזה גרם לאנשים רבים שהיו מעורבים בסיפור להבין מה זו אחווה יהודית. כשהסתיים כל התהליך ישבתי עם עורך הדין שליווה אותנו בכל התהליך והשקיע מאות שעות עבודה שלו ושל העובדים שלו. הוא הגיש לי חשבון מאוד גדול אך מיד אמר לי: "אני יודע שאין לכם כסף לשלם אחרי כל מה שגייסתם במסירות כזו ואני מוותר על הכסף, זו תהיה תרומה שלי והבעת ההערכה שלי לפועלכם".