שאלת השבוע

למה דווקא גמרא?

הסוד

הרב מאיר טויבר

ראש ישיבת נתיב מאיר ומרכז תוכניות ביהמ"ד בישיבות בנ"ע

"יום חתונתו – זה מתן תורה". תהליך לימוד התורה דומה למתרחש בין החתן לבין כלתו. האווירה, האהבה, ההבנה ההדדית, השיח והשפה שביניהם מגלים אחד לשני את מסתרי הלב, את עולם המשמעויות ואת התכניות והחלומות, החושפות את עומק אישיותו של החתן ואת טבעה המיוחד של הכלה.

הגמרא מכילה בקרבה מהלכים של שיח רב דורות בין החתן והכלה, בין התורה הבאה מלמעלה ועוברת במסורת מדור לדור – ובין כנסת ישראל המגלה את דבר ה' בעולם. תהליך למידה זה מתוך נאמנות למקור, לדבר ה' שניתן לנו, ומצד שני ליבון, עימות ואימות הדברים בכל המישורים - השכלי, הערכי, המוסרי והמעשי, באים לידי ביטוי בלימוד הגמרא המהווה מקום מפגש חי של דורות רבים.

לומד הגמרא, שותף ויוצר בתהליך זה אשר מביא להכרת רצון ה' ובמקביל מביא למפגש עמוק וחי עם עצמנו. לומד הגמרא שותף בסוד.

 הקרקע

הרב אור טאוב

ישיבת אש קודש, רמת גן

החיפוש אחר משמעות, עומק וחוויה, שולח אותנו למחוזות מתוקים של תפילה, ניגון והתוועדות חברים. באופן אחר החיפוש הזה ממקד אותנו בלימוד פנימיות התורה ומאמרי חסידות. כל אלה קדושים וטהורים – אך חסרים ללא הגמרא.

מעבר לרגשי הלב הגואים, כדי לבסס ולשמר קשר אנו זקוקים לקרקע. ליציבות. בלי זה, לא נוכל להיכנס עומק לפנים מעומק, ולא נוכל באמת להפוך את הדברים לנתיב חיינו.

הגמרא היא הקרקע. בלעדיה אין לנו יציבות וממילא אין לנו חיבור אמיתי לרבדים הנוספים. לימוד גמרא, כמוהו כבניית היסודות שעליהם יוכל להיבנות כל עולמנו הרוחני. יסודות אלו הם דברי חז"ל לאורך הש"ס, שמבארים את רצון ה' מאתנו לפרטיו.

נכון, אנו נצרכים לעסוק במקביל ללימוד גמרא במקצועות נוספים בתורה, ויתכן ואנו גם זקוקים לדרכי לימוד שונות שיפתחו לנו שערים נכונים – אך בלי קרקע, אין על מה לעמוד.

העיניים

הרב נחמיה טאו

ר"מ בישיבת 'מדברה כעדן', מצפה רמון

הנפילה הגדולה ביותר היא להסתכל על העולם הזה בעיניים אנושיות. הגמרא מעניקה לנו את היכולת להסתכל על העולם בעיניים אלוקיות, מהו רצון ה' בדרכי החיים, גם מהכלל וגם מכל אחד מאתנו.

אנחנו לומדים גמרא, כי היא דבר ה' אלינו בפי חז"ל, ובה מתגלה האמת שבתורה. אמת אינה משתנה. דבר ה' שבתורה שבכתב, יורד לפרטי המעשים דרך התורה שבעל־פה, שכולה נאמרה למשה מסיני.

בכל רגע שאדם עוסק בתורה, הקדוש ברוך הוא שונה כנגדו. הדברים יוצאים מפיו יתברך עכשיו ממש. וכיוון שהוא יתברך ודיבורו אחד הם, וכל לימודנו הוא דבר ה', אין לנו דבקות נפלאה בו יתברך ואהבה אליו כלימוד התורה.

גילוי אהבתנו אליו וגילוי מידת האמת האלוקית בעולם מתבטא בעיקר בלימוד הגמרא. מעלתם של ישראל היא שהם מסתכלים על המציאות, על ההיסטוריה ועל החיים – בעיניים אלוקיות. בזה הם חותמים את חותמו של הקדוש ברוך הוא - שחותמו אמת – במציאות.

 

האלוקות

משה שילת
מעיינותיך

באחת ההתוועדויות בהן השתתפתי בצעירותי דיבר חסיד שיגע לפרנסתו ועסק גם בהפצת יהדות. הוא תיאר שכשהוא חוזר בלילה 'גמור' הביתה, הוא מכריח את עצמו ללמוד חצי שעה, והוא משתדל שלימודו יהיה בגמרא, דווקא גמרא!

הוא הסביר שלפי התניא עיקר לימוד התורה הוא ההתאחדות הנפלאה של שכל האדם ב'שכלו' של הקדוש ברוך הוא, ועיקר השכל הוא בגמרא ושם תופסים בו ממש. בפנימיות התורה מדברים על ה'מציאות' האלוקית ללא שאנו מבינים עד הסוף את 'מהות' העניין. דווקא את לימוד הגמרא, העוסק במושגים גשמיים, אנחנו קולטים עד הסוף, וכך אנחנו מגיעים לשיא ההתאחדות הקדוש ברוך הוא.

בזמנו לא הבנתי עד הסוף מה הוא אמר, אבל לפחות קלטתי שיש סיבה חזקה לכך שרוב היום בישיבות מושקע בלימוד גמרא. ההסברים המוכרים לא הניחו את דעתי. חידוד השכל יכול להתבצע גם עם מתמטיקה (ומה יעשה מי שחידוד השכל אינו שאיפת חייו?), וידיעת שורשי ההלכה חשובה לרבנים פוסקי הלכה... גם ההסבר שבחור ישיבה "לעמל יולד", והכי קשה זה גמרא, לא מאוד משמח. באותה התוועדות הבנתי שיש כאן סיבה נוספת ועמוקה.

וכך מפרש בעל התניא (פרק ד) את דברי חז"ל שהתורה נמשלה למים: כפי שמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך ונשארים אותם המים, כך התורה ירדה ממקום גבוה מאוד – "שעשועי המלך בעצמותו" ו"אלפיים שנה קדמה תורה לעולם" – אל העולם הזה, ונותרה אותה תורה קדושה ושמיימית. הגמרא היא אותו אור עצום שלמעלה מכל העולמות; אמנם היא ירדה לעולם שבו מבינים בעיקר "שור שנגח את הפרה", אך לא עומעמה מעלתה וקדושתה. את הצמא לקדוש ברוך הוא ניתן להרוות דווקא על ידי מים חיים אלו.  

ואף שהתורה התלבשה בלבושים גשמיים שיתאימו לתפיסתנו, הרי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו נמצא בלבושים אלו ו"הרי זה כמחבק את המלך דרך משל. שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד, בין שהוא לבוש כמה לבושים, מאחר שגוף המלך בתוכם!".

אז בוודאי שהכרחי ללמוד ולשנן הלכות בשביל לקיים את מצוות ה', וברור שנלמד חסידות ומחשבה בשביל למלא את כוחותינו הפנימיים, אבל לא נשכח את המעלה המיוחדת שבלימוד הגמרא, בו 'מבינים את הראש' של הקדוש ברוך הוא ומחבקים אותו!