'ליקוטי עצות' – שבילים ללימוד הגמרא רשימות על לימוד גמרא

הכותב הוא תלמיד של הרב שטיינזלץ, מורה לגמרא ומנהל את פרויקט ההנגשה הפדגוגית של מפעל הביאור 'שטיינזלץ'

במאמרים האחרונים הארכתי בתיאור הגמרא כתופעה יוצאת דופן ומרתקת. בכל מאמר ניסיתי להאיר את הספר המופלא הזה מזווית אחרת, במטרה לפתוח מספר חלונות דרכם ניתן יהיה להיכנס אל הגמרא ולשאוף מאוויר הפסגות שנושב בה.

את המאמר הנוכחי הייתי רוצה להקדיש לשאלה ספציפית יותר, שאלה שיוצא לי לחשוב עליה פעמים רבות עם תלמידים שסיימו את כיתה י"ב ועברו ללמוד בישיבות ובמכינות מתוך רצון אמיתי ללמוד גמרא. בשיחות שלי עם תלמידים שנמצאים בשלב הזה עולה תמיד השאלה הבאה –

"אני כבר יודע קצת ללמוד גמרא, אני מבין פחות או יותר את הדף - את המהלך הפשוט של הסוגיה. אבל מה אני אמור לעשות מעבר לזה? מה אני אמור לעשות אחרי שהבנתי את הפשט של המילים? הגמרא היא ספר עשיר מאוד, היא מלאה בהקשרים ובאסוציאציות ולא ברור לי איזה סוג של שאלות עליי לשאול כאשר אני ניגש אליה ועם איזה סוג של תשובות אני רוצה לצאת כאשר אסגור את הספר ואמשיך בשאר עיסוקיי".

במילים אחר'ות, השאלה היא: מה היא בדיוק הפעילות הזו שנקראת 'לימוד גמרא'? מה עושים שם? לְמה חשוב לשים לב כאשר אני לומד גמרא? האם יש דרך לעשות זאת?

כאמור, את המאמר הזה הייתי רוצה להקדיש לאותם תלמידים ולכל אלו המתלבטים בשאלה הזו – שהיא שאלה מסובכת, וכמובן שאינני מתיימר לומר בה את 'המילה האחרונה' אלא רק לתת כמה נקודות למחשבה. למען נוחות הקריאה, מאמר זה כתוב בצורה של 'ליקוטי עצות' – רשימה של טיפים ונקודות למחשבה שנועדו לעזור בפתרון הבעיה.

מקווה שתיהנו ותמצאו את הדברים מועילים.

1. צאי לך בעקבי הצאן

הדבר החשוב ביותר אותו יש לזכור כאשר אנו ניגשים לענות לשאלת אופן הלימוד שלנו הוא שאנו לא יתומים. במשך מאות השנים בהן יהודים למדו גמרא נוצרו הרבה מאוד שיטות לימוד. גאוני בבל למדו גמרא בצורה אחרת מרש"י, ורש"י למד גמרא בצורה שונה לחלוטין מהרמב"ם. העיון התוניסאי אינו דומה לעיון הבריסקאי ושיטת הלימוד ההונגרית ניגשת לגמרא באופן אחר לחלוטין מהשיטה הספרדית בה למדו כל הקהילות אליה נדדו מגורשי ספרד. אבותינו שבכל קהילה וקהילה סללו כבישים רחבים ואדירים כמו גם שבילים מפותלים ונסתרים אל תוך הארמון שנקרא 'גמרא'. כל דרך טובה לשעה מסוימת ולנשמה מסוימת, לכן, כדאי שלא להיות סגורים ונעולים רק על שיטה שמוכרת לנו או רק על הצורה בה לימדו אותנו. להפך, כדאי להתנסות כמה שיותר - להישאר פתוחים ומוכנים ללמוד גמרא במגוון צורות ודרכים – עד שנמצא את דרכנו שלנו.
האדם שניגש ללמוד גמרא עומד בפני ההכרח לצאת בעקבי אבותיו ונשמתו ולחפש את דרכו שלו. אז אם אתם בישיבה תיכונית או הסדר – קחו לכם קצת זמן, עיינו בספרים העוסקים בשאלת אופן הלימוד (מומלץ במיוחד - 'דרכי התלמוד' של הר"י קנפנטון). סעו לסבא, תשאלו אותו איך למדו במקום ממנו הוא בא, נסו לאפיין את צורות הלימוד של הרבנים השונים בישיבה -  והתחילו למצוא את האופן המתאים לכם כעת.

2. משנה רבותי, משנה!

לא משנה אם אתם לומדים סדר ערב או בוקר, בקיאות או עיון - תעשו לעצמכם טובה גדולה ולמדו את כל פרק המשנה בו אתם עומדים לפני שאתם ניגשים לגמרא. שימו לב שלימוד משנה שנועד לפתוח סוגיית גמרא, שונה מלימוד משנה רגיל. אל תתפתו לעשות את העבודה שהגמרא כבר תעשה, כלומר, אל תנסו לענות על השאלות העולות מתוך פשט המשניות. המטרות שלנו בלימוד המשנה לפני קריאת הגמרא הן שתיים: האחת, להכיר את המושגים איתם 'תעבוד' הגמרא; השנייה, להעלות שאלות ובעיות מתוך המשניות.

כאשר אנו באים לגמרא עם המושגים העיקריים בפרק, וכן עם "כאבי הבטן" שלנו כפי שעלו מתוך הקריאה בפרק – הסוגיה "תרוץ" לנו יותר מהר וגם נבין מה מטריד אותה.

3. "ויאמר ה' אלי, קרא!"

אז קראנו את המשנה, יש לנו נושאים מרכזיים בפרק, מושגים עיקריים וכמה שאלות קשות. זה הזמן פשוט להתחיל לקרוא. בשלב הזה, בואו ניזכר במורה לאנגלית שמכריחה אותנו לדבר רק אנגלית בשיעור... בואו נקרא קטע שלם בגמרא, בקול. כאשר אנו קוראים, אנו לא מנסים עדיין להבין, ההנחה היא שיש בתוך הסוגיה המון נקודות קשות, הפניות, טוויסטים בעלילה ומגוון תופעות שאנחנו עדיין לא מבינים. אז מה אנחנו כן עושים?

מנסים להבין 'מאיפה - לאן'. כלומר, מה המסגרת של הסוגיה? היכן היא מתחילה והיכן היא נגמרת? מה כיוון הזרימה שלה? האם זו סוגיה בה יש שרשרת של קושיות ותשובות בין אמוראים על נושא מוגדר? האם זו סוגיה שמבארת לאט לאט את המושגים מהמשנה? אולי זו סוגיה שחוזרת אל מדרשי ההלכה בניסיון להסביר את מקורות המשנה?

בקריאה הזו, שהיא נכונה תמיד, גם אחרי עשרים שנות לימוד, חשוב להתמקד במילות מפתח ומונחים שאתם בוודאי כבר מכירים: 'מנלן' 'ורמינהו' 'איבעיא להו' 'מאי' וכדומה.

השלב הזה דומה לרגע במשחק הכדורסל בו קפטן הקבוצה מסמן מספר ביד וכל הקבוצה יודעת היכן לעמוד ולאיזה 'מהלך' להתכונן. גם אנחנו, ניגשים לגמרא, ומנסים להבין את אופן הזרימה שלה, לאן היא תלך ומאין היא באה. מרגישים את המים, ורק אחרי כן – צוללים. 

4. ואם רץ לבך, שוב למקום

אז עכשיו, לאחר שקראנו, ויש לנו כבר מושג כללי על המגמה, הכיוון והאופן – זה הזמן לשבור את השיניים והראש. סוד המשחק של השלב הזה הוא לקחת נשימה עמוקה, לצלול, ולמיין בעבודה דקדקנית את הסוגיה לשניים: מה שאני מבין, ומה שאני לא מבין.ככל שאצליח לדייק יותר בהגדרה של מה מובן לי בתוך הסוגיה, ולעומת זאת מה השאלות שלי - אצליח ליהנות ולהתלהב יותר מהקריאה של הפרשנים. כאן, כדאי להכין כוס תה (אם מרשים אצלכם בבית המדרש) משום שלגימות קטנות וארוכות זה בדיוק מה שאנו זקוקים לו. אנו קוראים את הסוגיה כמו בלשים, מחפשים כל רמז על מה שיש לסוגיה לתת, וגם על מה שאין לה, כלומר, על הבעיות הפרשניות שעולות ממנה.  במטותא מינייכו – אל תוותרו לעצמכם! תהפכו כל אבן! כדי שתגיעו לרש"י, לתוספות, לרמב"ן ולרא"ש עם שאלות טובות. רק ככה הם ידברו איתכם!

5. הייליגער רש"י

ללמוד ראשונים על הש"ס זה מעין עולם הבא – אבל כאן צריך קצת הכוונה. אז ראשית, כפי שכבר אמרנו, כדאי לקרוא פרשנים רק אחרי שקראנו טוב טוב את הסוגיה וניסינו לשער מה הבעיות העולות ממנה ועם מה הפרשנים עוד יתעסקו. שנית, כדאי לקרוא כל פרשן בפני עצמו, בנחת ו"על הסדר" (מההתחלה לסוף ולא קטע קטע). אחת הבעיות שמקשות מאוד על ההבנה של רש"י, לדוגמה, היא שקוראים כל 'דיבור המתחיל' בפני עצמו ועוד לפני שהכרנו את הסוגיה. לעומת זאת, כאשר אני קורא את רש"י על הסוגיה ברצף ולאחר שאני מבין את הבעיות הפרשניות בסוגיה – אני רואה את הפלא העצום של רש"י.

פתאום, הקריאה ברש"י היא ממש התגלות, לפתע ניתן לקלוט כיצד היהודי העצום הזה, הצליח במילים קצרות ומעטות להעמיד את הסוגיה כולה באופן שהכל יסתדר, יתבהר ויתחדש. חברים יקרים, אני מזמין אתכם מעומק לב לנסות ללמוד כך, אני מבטיח שלא תתאכזבו.

6. ובכן...

יש הרבה דרכים לסכם סוגיית גמרא. יש המעדיפים תרשימים, יש שאוהבים סיכומים, ישנה השיטה המסורתית של בחינת 'שקלא וטריא' על הסוגיה - בחינה עצמית בה אני יכול לראות האם אני זוכר את שלבי הסוגיה השונים. אני רוצה להציע רעיון קצת אחר, ראשוני יותר, העומד על שאלה פשוטה אותה יש לשאול בסוף כל לימוד והיא:

מה חידשה לי הסוגיה שלא ידעתי קודם? או, מה לא הייתי יודע אם הסוגיה לא הייתה נכתבת?

כאשר אני שואל את השאלה הזו, ומנסה לענות עליה תשובה טובה (רצוי בחברותא), בדרך כלל אגיע ללב של הסוגיה, ואבין למה הגמרא הובילה אותי בכלל במסלול הזה. כך אגע בשאלה המהותית - למה זה נכתב? מה רצו להגיד לנו כאן?

השאלה הזו היא שאלה טובה משום שניתן להעלות אותה בנוגע לסוגיה אחת, למסכת שלמה, או אפילו ביחס לש"ס כולו. תחשבו על זה, ותראו כי טוב.

7. לסיום: הכלל והעיקר

צריך האדם להרגיל עצמו, להיכנס תמיד בתחילת עסק לימודו בחשק גדול ובהתלהבות יתירה. ויעורר האדם את לבו ויאמר: "הן הגמרא היא דבר ה' ממש ובעסקי בה שכלי מקיף את דבר ה' ומוקף בדבר ה'" ומה יבקש אדם קרוץ חומר יותר מזה? ויתבונן איך אבותיו ואבות אבותיו למדו ועסקו בתורה הקדושה, ויעורר לבו מאוד על צורת קלסתר פני אבותיו, ועל צורת ישיבתם ונענועיהן בזמן הלימוד. וידבק בדרכי אבות, באהבת התורה.

ויזהר מאוד בסיום כל לימוד להגיד: "תודה" על שזכה גם הוא לכנוס בשעריה. ולא יוסיף, כי כל המוסיף על "תודה" גורע. 

וה' יאיר את עינינו בתורתו.