סדרות / מאירים את העולם

לא לשרוף את הכלא

אחד הסיפורים הידועים על תקופת המאסר של האדמו"ר הזקן, הוא על קידוש הלבנה שלו. בתאו של הרבי לא היה חלון ולא ניתן היה לראות את הלבנה. בדרך לאחת החקירות באגף מסוים בכלא, היה צריך לצלוח נהר בסירה. האדמו"ר הזקן ביקש ממוביל הסירה לעצור על מנת שהוא יוכל לעמוד ולברך, אבל השוטר הרוסי כלל לא התייחס. ואז הסירה עצרה...

המוביל ראה שזה לא בשליטתו. האדמו"ר הזקן אמר את פרק התהלים שלפני ברכת הלבנה אבל לא התחיל את הברכה ואפשר לסירה להמשיך בדרכה. לאחר מכן ביקש שוב ממוביל הסירה לעצור, וכשהוא עצר נעמד האדמו"ר הזקן וקידש את הלבנה.

האדמו"ר הזקן הסביר מדוע ברך בפעם השנייה ולא בפעם הראשונה. העצירה הראשונה היתה נסית ואילו שלימות קיום המצווה היא כשבאה דווקא בדרך הטבע.

המצוות כולן ניתנו לנו על פי גדרי העולם הזה. המצוות מתלבשות בתוך הדברים הגשמיים ומכניסות בהם קדושה, מרוממות אותם ולא שוברות אותם. לכן יש לקיים את המצוות ואף את ההכנות למצוות עד כמה שניתן בדרך הטבע דווקא.

גישה זו נובעת מהרעיון הכללי של "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים". המטרה היא לבנות לקדוש ברוך הוא דירה בעולם הזה, בשפתו של העולם הזה.

אין זה אומר שלא יוצאים מהכלים וממגבלות ה"נורמליות" הממוצעת של אנשי העולם הזה. כמובן שלפי החסידות על האדם להתעלות מעל כל מגבלה אמתית או דמיונית ולא להיכנע כלל וכלל לגדריו של העולם. אבל המטרה היא בסופו של דבר שהאורות יכנסו לכלים.

להסביר גם לגוי

כשהאדמו"ר הזקן נכנס לכלא, ממנו השתחרר בי"ט כסלו, הוא הבין שבשביל להשתחרר צריך לעסוק ב"בירור" העולם. השורש הרוחני של המאסר היה קטרוג בעולמות העליונים על החסידות, כפי שסיפר לאחר שחרורו, אבל על מנת להסיר את הקטרוג האדמו"ר הזקן לא רק התפלל ופעל בעליונים אלא גם התאמץ להסביר לגויים(!) את מהות חידוש החסידות ולענות בסבלנות על כל השאלות שהציקו להם, כמו חכמת הקבלה והקשר של החסידות אליה, המשקל הגדול של הדביקות בצדיק, הדגש על התפילה באריכות והיחס בינה לבין לימוד התורה.

עם צאתו מהכלא כתב בעל התניא מכתב לרבי לוי יצחק מברדיצ'וב ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט (אגרות קודש עמוד רל): "משך ה' אותי ויעליני לבשר ענוים ולישרי לב שמחה, שמחו צדיקים בה' והללתם את שם אלקיכם אשר עשה עמכם להפליא עד אין מספר... והפליא והגדיל שמו הגדול והקדוש אשר נתגדל ונתקדש ברבים, ובפרט בעיני כל השרים...".

אישור עליון ואישור תחתון

לפני שהאדמו"ר הזקן נכנס לכלא הוא הזהיר שאף אחד מהחסידים לא יתקרב לשם. כשיצא מהכלא הוא הסביר שחשש מבואם של אחדים מגדולי החסידים, ובמיוחד מהחסיד ר' מיכאל מאפוצק, שעלולים לשרוף בכוחותיהם הרוחניים את כל מבצר הכלא... מדוע חשש מכך אדמו"ר הזקן? מה רע בלחסוך את כל הישיבה בכלא? אלא שתורת הבירור אינה פוסחת אפילו על החלק המעלים ביותר כמו כלא שאליו מכניסים צדיק! גם אותו לא כדאי לשבור כי אם לפעול בתוכו.

התגלות החסידות חייבת לעבור את הקשיים ולצלוח אותם ולא לשורפם. הרבי רצה שהאישור העליון להמשך פרסום והפצת החסידות יעבור דרך "הסכמת" וגדרי העולם התחתון, שאור אין סוף יתגלה על ידי החסידות, סוף כל סוף, בתוך גדרי העולם עצמו.