שאלת השבוע

כיצד נזכה למשפחה עובדת ה'?

בבית ולא בבית המדרש

הרב אליקים לבנון

ראש ישיבת אלון מורה ורב השומרון

"יהי ביתך בית ועד לחכמים" או "יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך"? האם יש לסגור את הבית, ורק חכמים יכנסו בו, או שמא יש לפתחו לרווחה, וגם עניים, שהם עניים בדעת, יהיו בני בית?

מדובר על שתי תקופות: בתקופה הראשונה, כאשר אדם בונה את ביתו, איש ואשתו, ואחר כך גם ילדיהם, חייבים לבסס את הבית על ערכי תורה. בתקופה זו, הבית הוא בחינת "מקבל", לספוג מחכמים, לשתות בצמא את דבריהם.

כאשר חולפות כמה שנים, כל אחד לפי עניינו, אפשר כבר לפתוח את הבית, כדי שיהיה גם "נותן" ולא רק "מקבל". אז נכנסים אל הבית אנשים שהם עניים בדעת אך מבקשי ה', ואנו פותחים בפניהם את דלתות ביתנו ומטעימים אותם טעמו של בית יהודי.

שמא תאמר: אם בעניים בדעת עסקינן, מדוע להכניסם לבית? לכאורה עדיף לקיים "משכהו לבית המדרש" כדי ללמדם דעת, כי שם מקום התורה. תשובתך בצידך: לא ראי בית המדרש כראי הבית!

בבית המדרש לומדים ומתגדלים בתורה. הבית הוא מקום של עשייה: בישול, אפייה, כביסה וניקיון, טיפול בילדים וחינוך למצוות. כל אלה, חייבים להיעשות באווירה של שמחה ואהבה, בין איש לאשתו, בין הורים לילדים, ומתוך כך, בין הילדים לבין עצמם, וגם כלפי ההורים.

באווירת הבית ישנם יסודות חיים אשר אותם אי אפשר לקנות בבית המדרש. ילמדו העניים את מערכת היחסים הנוחה והנעימה, של אהבה ושמחה בין כל בני הבית. אלה הן התשתיות, עליהן תיבנה תורת חיים אמיתית!

חוויית תלת־ממ
ד

הרב דב זינגר
ראש ישיבת מקור חיים

איש ואשה זכו - שכינה ביניהם. שלושה שותפים באדם – הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו. ראיית דברי חז"ל אלו כמציאות ממשית, מתארת למעשה את הקדוש ברוך הוא כדייר 'שווה בין שווים' בכל בית.

יש בה קריאת כיוון. בבית שה' נוכח בו, בוודאי יתקיימו בו שיעורי תורה, ברכות, תפילות, עניים המבקשים צדקה ואנשים המבקשים עזרה, שהרי "והאלוקים יבקש את נרדף" והנרדף את אלוקים.

הפסוק אומר "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך". ה' השותף מסייע בחינוך הילדים במיוחד אם פונים אליו. הפסוק מלמדנו שהדרך שלו לעשות זאת זה היא למול את לב ההורים ובעקבות כך יימולו לבבות הילדים. בבית שה' נוכח בו, פונים ההורים אל השותף כשהם רואים פגם בילדיהם ומבקשים ממנו למול את ליבם בנקודה זו, כדי שזה ישפיע גם על ילדיהם.

בבית שיש בו מקום לנוכחות האלוקית, יש נקודת מבט גבוהה יותר על המתרחש בקרבו. ברור שאין יותר זוגיות או חלילה בעיות זוגיות כי יש תמיד שלושה בסיפור. אם הבעל והאשה חולקים ביניהם על עניינים העומדים ברומו של עולם, הם יאמרו: הבה ונחשוב מה דעתו של השותף הסמוי שלנו. לא תמיד נשמע את התשובה באופן מפורש, אך עצם שאלת השאלה כבר יש בה כדי לתת פרספקטיבה גבוהה יותר על הדיון, ולפעמים גם דעתו ברורה לשני הצדדים.

יהיו שיירתעו מנוכחות כל כך בולטת בזמנים שבהם בקשת ה־SPACE כל כך קריטית, אך ניתן להבטיח להם שכיבוד הנוכחות ביום יום יאפשר בעתות משבר לפנות ביתר קלות אל השותף שיגיע ויסייע.

החיים עם השותף הסמוי מרוממים את היומיום והופכים את החיים מחיים שטחיים לחוויית תלת־ממד. 

כל בית ובית יבנה צורה ייחודית לשותפות המיוחדת הזו, אך לכולם תהיה את האיכות של האחד בקרבם.

מי אתה, ומי את?

איילת הדרי
אשת חינוך

נדמיין לעצמנו צייר אומן, שמשקיע את נפשו בציוריו אך לא מעוניין למכור אותם. הוא מתפרנס כמנהל בנק, אך בכל רגע פנוי שב לצייר. לפעמים הוא מצייר במשך לילה שלם, ולא מרגיש עייפות. אם תשאלו אותו מה הוא? התשובה לא תהיה בנקאי.

כך יהודי – תורתו אומנותו. לא משנה במה הוא עובד וכמה שעות הוא משקיע בכך, חייו הפנימיים הם התורה. בדומה לכך, גם אם אישה עובדת ופועלת מחוץ לבית, את זיהוי חייה הפנימיים עליה לראות בראש ובראשונה במשפחה. זו הדרך לזכות למשפחה עובדת ה', מתוך חמימות ושמחה.

יחד עם השראת התורה של האב, חשוב שתוחדר במשפחה חמימות, קרבה ולבביות, שכל בני המשפחה יימשכו למשפחה כ'משפוחה'. כמה וכמה נפשות יקרות של בני נוער הלכו לאיבוד מכיוון שבמשפחה שלהם זה היה חסר.

אמא מוכשרת יותר מאבא להחזיק את המשפחה בתור משפחה, ושהילדים לא יחפשו חמימות אי שם...  אם היא תבין שבזה תלוי עתיד משפחתה, ובמעגל רחב יותר – עתידו של עם ישראל, ותפעל מתוך חירות אמיתית, חירות מלחקות את אופנת המצליחנות המערבית החיצונית, היא תזכה לבית חם, יהודי, תורני ולבבי.

ועצה מעשית: כינוסים של כל המשפחה יחד מאחדים ומגבשים. קל ונוח להתחיל בלילי שבת, ובהמשך להוסיף עוד פעמים מספר במהלך השבוע.