חיי יהודי בארץ ישראל - חיים של גבורה

בשנה זו הותקף היישוב שלי, נווה צוף, פעמיים: בערב שבת קודש 'חיי שרה' הציתו מחבלים את היער בידיעה שהרוח המזרחית שנשבה באותה עת תעביר את השריפה לבתי התושבים. בהתקפה זו, על אף כוונתם הרצחנית של המציתים, לא הצליחו לפגוע בנפש או בגוף אך העלו באש חמישה עשר מבתי התושבים. בשבת האחרונה, פרשת מטות־מסעי, שוב הותקפנו, הפעם עם תוצאות חמורות יותר. רוצח אכזרי חדר ליישוב ודקר למוות שלושה מבני משפחת סלומון הי"ד, כולם טהורים וקדושים.

התקפות ורציחות אלו לא כוונו נקודתית נגד היישוב נווה צוף. הן מאיימות על כל יהודי בארץ. הבוקר (יום שני) היה פיגוע דקירה בפתח תקווה. טבח נוראי בבית הכנסת בהר נוף בירושלים גבה לפני שנים מחיר נוראי. הצתות הטרור של תחילת החורף שאחת מהן פגעה בנווה צוף שרפו בתים בערים רבות ברחבי הארץ. טילים של אירן וחיזבאללה מאיימים על מרכזי האוכלוסייה הגדולים.

לא רק היישובים ביהודה ושומרון מוקפים אוכלוסייה עוינת, כפי שטען שדרן בתכנית רדיו אחת. מספיק להביט על מיקום ישראל במפה כדי להיוודע שהמדינה כולה היא בעצמה יישוב יהודי קטן המוקף באוכלוסייה ברברית ועוינת. 

ועם כל זה עם ישראל פורח בארצו. משפחות דתיות וחילוניות גדֵלות (להבדיל ממדינות המערב), עולים מגיעים, מחירי דירות גבוהים מרוב ביקוש ומיעוט היצע, מספר היהודים ביהודה ושומרון עולה בהתמדה. לא משום שהאדם המצוי איננו ער לסכנות כאן, אלא על אף ידיעתו.

האמונה הגדולה בחשיבותה של שיבת ציון של ימינו - האמונה שהקיבוץ של עם ישראל לארצו וחידוש הריבונות היהודית בארץ זו הם מאורעות היסטוריים שהם טוב אלוקי מוחלט החורג מהזרם ההיסטורי הרגיל - חובקת את החלק הארי של האוכלוסייה היהודית (גם אם רבים לא ישתמשו במונחים דתיים כדי להביע אותה).

מכאן צומחת הגבורה של עם ישראל בעת הזאת. לא רק משום שבגולה רע יותר (יש מקומות בעולם בהם, בראייה פשוטה, הביטחון הפיזי גדול יותר מכאן) אלא מתוך אמונה שהחיים היהודיים בארץ ישראל, ומדינת ישראל עצמה, הם אידאלים נצחיים המצדיקים מסירות נפש ואת הייסורים הכרוכים בקידומם והגנתם.

אמונת עם ישראל בייחוד ה' - שהקדוש ברוך הוא ורק הוא שולט בעולם - גם בשעות משבר וגם לאורך הגלות, היא זאת שלדברי הרמח"ל מצדיקה את הגאולה האחרונה שעושה לנו הקדוש ברוך הוא (קל"ח פתחי חכמה פתחים לא, מב, מט). זכות מסירות הנפש של עם ישראל למען אמונה זו היא גדולה עד כדי כך שרק היא מצדיקה בחשבון של שכר ועונש את שלמות הגאולה האחרונה (כללים ראשונים ס' לד).

האמונה והגבורה המאפיינות את העם החי כאן בארץ, המתבטאות בנכונות לעמוד בפני סכנות גדולות, מולידות בעת הזאת בנווה צוף נחישות עילאית לבנות במקום שהרוע ביקש להרוס - פועלים להקים שכונה חדשה - ולהשיב את הביטחון על כנו במקום שאויבינו ביקשו לקעקע כל ביטחון.

נאמנה עלינו הוראת הגאון מווילנא:

"לדעת מראש כי בעקבות משיחא [=לקראת בואו של המשיח] מכל צרה יוצאת ישועה, והישועה באה מתוך צרה... לדעת מראש כי ארץ ישראל נקנית בייסורים, אבל בזה היא נקנית ממש... ולכן חלילה לנו לסגת אחור במשהו אם יהיה ח"ו איזה קושי... כי דווקא ממנה יעקב ייוושע, ומן המיצר נגיע למרחביה" (קול התור א יב).

תושבי נווה צוף מבכים את האבדן הקשה, את מי ששמחנו איתם ושוב אינם, את הטוּב לב שהקרינו על היישוב כולו ועתה נעלם. אנו בוכים גם על חילול השם הנורא שיש בטבח הזה של יהודים ביד רוצח שפל. ואנו פונים בתפילה לקדוש ברוך הוא לראות במסירות נפשם של הקדושים, לחוס על שמו הגדול ולרחם על עמו ועל ארצו.

"אבינו מלכנו עשה למען טבוחים על ייחודך... אבינו מלכנו עשה למען שמך הגדול הגיבור והנורא שנקרא עלינו".