הקדמות לפנימיות התורה

כן לקבלה!

הרב יובל אשרוב

הרב אשלג הגדיר זאת במשפט אחד: הקבלה מתארת את השתלשלות המציאות מהשורש העליון ביותר ועד הגשמיות הנמוכה ביותר.

מהו ההבדל בין קבלה לחסידות? תורת הקבלה מסבירה את המושגים ואת מערכת החוקים הנצחיים שלפיהם העולם עובד. בהתאם, המקובלים עוסקים בעיקר בכוונות, בעליות, שבמשך שנים היו בלתי נגישות לקהל הרחב. הם עוסקים בנושאים כמו איך נברא העולם, מה זה אור וכלים, מהן האותיות ומהי האנרגיה של כל אות.

חסידות היא הלבשה של תורת הקבלה לעולם המעשה והרגש – לימוד, מצוות ועשייה. החסידות מלבישה את הקבלה לתוך עניינים מעולמו של האדם והקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא כמו תורה, תפילה, מצוות וחסד. הבעל שם טוב הקדוש הראה איך כל מעשה שנעשה עם הכוונה הרצויה, יכול להיות מרכבה לה'. גם לפי המקובלים יש חשיבות למעשים, אך החסידות חידשה שצריך להכניס את הלב לתוך המעשים. זה בעצם העיקר, והוא נשען על הקבלה. למשל, תיקון המידות על פי החסידות, שהוא יסוד חשוב מעבודת ספירת העומר, מבוסס על מערכת של עשר ספירות כפי שהן מתלבשות בנפש האדם.

מה נותן לימוד הקבלה? בשביל להבין את העולם, בשביל ללמוד את סיפורי בראשית ואפילו בשביל להבין הלכות ומנהגים יומיומיים – צריך ללמוד קבלה.

העולם מורכב מחלק גשמי וחלק רוחני. החלק הרוחני הוא נסתר, כי מדובר באנרגיה שמפעילה את החלק הגשמי. מהם השורשים של הבריאה ואיך כל דבר משתלשל מהקדוש ברוך הוא ועד אלינו? מדוע בשר בחלב מתבטל דווקא בשישים, למה כשמתעטפים בציצית זורקים את הציציות אחורה, למה מנשקים את הציציות ב'ברוך שאמר' ואת התפילין בברכת 'יוצר אור'? אפשר לעשות זאת בלי להבין, אך הקדוש ברוך הוא דורש מאתנו יותר.

ללמוד קבלה זו לא רק אפשרות או "מעשה חסידות", אלא חובה. אחרת אנחנו כמו בהמה אוכלת חציר, עושים מצוות אנשים מלומדה ולא יודעים מה עושים ומדוע הבורא אמר לנו לעשות כך. אמת, לכל דבר יש הסבר ברובד ההלכתי, אך לימוד הקבלה מסביר את השורש. הרמח"ל אמר שלימוד הקבלה זה לימוד האמונה.

אפילו אנשים שאינם שומרי מצוות מבינים את העוצמה שבקבלה - לפני שהתחילו ללמוד הם חשבו שיהדות זה דבר פגאני, והיום הם מבינים שתורה היא דבר אמיתי ושלם.

לא קשה ללמוד קבלה. הכי קל והכי כיף, ואפילו יותר קל מללמוד גמרא. פעם כתבי האר"י ז"ל עמדו מיותמים ללא פירוש. עם השנים הגיעו מקובלים אדירים, כמו בעל הסולם ואחרים, שהנגישו את החומר גם לאנשים בדור שלנו. והיום אפשר – כמובן בהשקעה של זמן - לקרוא, לשמוע ולהבין. יש היום סדרות שלמות של שיעורים שמסבירות את כל הידע הזה.

למה יש התנגדות ללימוד הקבלה? יש מי שאומר שמסוכן ללמוד קבלה, אך אני אומר על אותו משקל שמסוכן לא ללמוד קבלה. הפירושים המצוינים והמצויים היום, מפחיתים מאוד את סכנת הטעות בלימוד קבלה.

איך מתחילים? כתלמיד של בעל הסולם, אני כמובן ממליץ להתחיל מספריו: "מתן תורה" ו"הקדמות לבעל הסולם". שם יש כל מה שצריך כדי לפתוח את השער, כמו הסבר מה זה ספירות, עולמות ונשמה. ישנן הגדרות רוחניות כמעט מדעיות למושגים הללו, אך אנשים לא יודעים אותן ולכן הידע וקיום המצוות שלהם לוקה בחסר. הספרים הללו מתאימים לכולם, גברים ונשים, לא חשוב מה הם למדו קודם ומה הם יודעים.

מילה לסיכום. רשב"י אמר שבזכות הזוהר ותורת הקבלה יוצאים מהגלות. לצערי, אפילו אנשים חרדים, שרשב"י בשבילם הוא אורים ותומים, לא שומעים לדבריו שחייבים לעסוק בתורת הקבלה. אנחנו צריכים להתעורר!

כן לחסידות!

הרב מנחם ברוד

אם בימים שעברו היו סיבות לחשוש מלימוד תורת הנסתר, הרי בימינו נסללו דרכים ללימודה בלי כל חשש. תורת החסידות היא השער לפנימיות התורה.

תורת הנסתר, הקבלה, זוכה בזמננו להתעניינות רבה, ובה בשעה היא מעוררת רתיעה וחששות. יש המונים הנמשכים אחריה, והמקווים למצוא בה את התשובות לשאלות החיים. הרצאה על קבלה או קורס בקבלה הן מילות קסם, המושכות ציבור גדול. אך יש חוששים שמא אין הם ראויים ללומדה, או שמדובר בדברים סתומים וקשים להבנה.

כדאי אפוא לעשות קצת סדר בדברים. יש רבדים בתורת הסוד שאכן אינם שווים לכל נפש. יש חלקים שנדרש ידע רחב ומעמיק כדי להבינם. יש עניינים שרק מי שהגיע לדרגה רוחנית גבוהה ולהיטהרות נפשית רשאי לעסוק בהם. אך עדיין יש תחומים בתורת הנסתר שבגישה נכונה יכולים להיות פתוחים לפני כל אדם, ולהעניק לו יכולת לתפוס את המציאות ברמה אחרת, פנימית יותר.

תהליך ההתגלות

כרקע לדברים, כדאי לגעת מעט בתהליך התגלותה של פנימיות התורה. ל"ג בעומר הוא נקודת ציון מרכזית בדרך הזאת. רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר, היה הראשון שהחל לגלות במידה רחבה, יחסית לתקופתו, את סודות התורה ואת פנימיות כוונותיה. הוא ריכז סביבו חבורת תלמידים שעסקו בפנימיות התורה והנחילוה לדורות הבאים. כך החלה הקבלה להתפשט אט אט.

אך גם בימי רבי שמעון בר יוחאי עדיין נמשכה המסורת של העברת תורת הנסתר מפה לאוזן ליחידי סגולה. המפנה הממשי החל בימי האר"י ז"ל (לפני כ־450 שנה), שהחל לפרסם ולהפיץ את תורת הקבלה. הוא אף אמר, שבדורות האלה האחרונים "מותר ומצווה לגלות זאת החכמה".

ואכן, מאז האר"י ז"ל ניכרת מגמה עקיבה של התפשטות תורת הנסתר בשכבות נרחבות של העם היהודי. בקהילות אשכנז נעשה הדבר בתנופה יתרה על ידי הבעל שם טוב ותלמידיו, שהביאו את מעיינות החסידות, פנימיות התורה, למאות אלפי יהודים. בקהילות ספרד התפשטה הקבלה על ידי בעל 'אור החיים', שספרו מלא רעיונות מתורת הסוד.

חכמי הנסתר, בכל הדורות, אמרו דברים ברורים – ככל שמתקרבים יותר לזמן הגאולה, כן מוּסרים סייגים שהושמו בעבר על גילויָה והפצתה. אם בימים שעברו היו סיבות לחשוש מלימוד תורת הנסתר, הרי בימינו נסללו דרכים ללימודה בלי כל חשש. אנו קרובים ביותר אל הגאולה, והרי בזוהר נאמר, שבספר הזה יצאו בני ישראל מן הגלות ברחמים.

בספר הזוהר אף נאמר, שבימים הסמוכים לביאת המשיח, גם ילדים קטנים יֵדעו את סודות תורת הנסתר. ואכן, תפיסותיה העקרוניות של הקבלה על נוכחותו של הקדוש ברוך הוא בכל דבר ועל תכלית חייו של האדם בעולם הזה, נקלטות היום גם במוחם של ילדים רכים, על פי השגתם, כמובן.

לפתוח צוהר

תורת החסידות מעבירה את רעיונות הקבלה בדרך שמסירה לגמרי את כל החששות מפני הכניסה לעניינים האלה. החסידות כמעט אינה עוסקת באותם תחומים בתורת הסוד שאינם שווים לכל נפש, אלא מאירה ומסבירה את הרעיונות המרכזיים שמעניקים לאדם תפיסה מעמיקה יותר של משמעות חייו, של התורה והמצוות ושל היחסים בין האדם לבוראו.

במיוחד באים הדברים בהרחבה יתרה בתורת חסידות חב"ד, המסבירה את הרעיונות העמוקים ביותר של פנימיות התורה בדרך שניתנת להבנה על ידי כל אחד ואחד לפי ערכו. בכך היא מעניקה רעננות ומשמעות עמוקה לכל מערכת חיי היהדות.

בימינו הכרח ללמוד את העניינים הללו, ולפתוח צוהר אל עולם עשיר ומופלא של אור פנימי זה. לימוד פנימיות התורה הוא גם הכנה לביאת המשיח במהרה בימינו, שאז יתגלה הנסתר ממש כפי שכיום גלוי לעינינו החלק הנגלה, כמו שנאמר "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".

שלושת פני הקבלה

ניר מנוסי

למלה קבלה שלושה מובנים: מלשון לקבל, מלשון להקביל ומלשון להתקבל. כל אחד מהמובנים חושף פן אחר של תורת הקבלה, המצטרפים לדיוקן מסכם של דמותה.

 

ל"ג בעומר מכונה חג מתן תורה של פנימיות התורה, הלא היא תורת הקבלה שגילה רבי שמעון בר יוחאי. אך מהי הקבלה? דרך מועילה להשיב על שאלה זו היא להתבונן במשמעויותיה השונות של המלה 'קבלה'.

חכמת הקבלה

המובן הראשון הוא הפשוט ביותר: לקבל ממישהו או ממשהו אחר. ישנם בתורה חלקים שיותר נתפסים בשכלנו וניתנים להבנה אנושית, ואחרים שעלינו פשוט לקבלם מתוך אמונה שמדובר באמת מרוממת. בחכמת הקבלה – תורת הנסתר, המשתמשת במושגים רוחניים דקים ועוסקת בפנימיות הסמויה של הדברים – הממד הנעלה מהשכל מורגש במיוחד. תורת הקבלה ממלאת אותנו בתחושה המכונה הפְלאה, כאילו אנו עומדים מול היכלות של ידע וחכמה נשגבים, שלעולם לא היינו מגיעים אליהם בכוחות עצמנו.

שימו לב שלמלה לקבל שני הפכים: לתת ולקחת. הנותן הוא מי שכבר יש לו, מי שבסוד העניינים וכעת יכול להעניק בחסדו לאחרים. ללוקח עדיין אין, אבל בכוחו לנכס לעצמו את החסר לו מתי ואיך שיבחר. המשותף לשניהם הוא תחושת השליטה והכוח. הקבלה מזמינה אותנו לשמוט את שני האזורים האלו בנפש ולסגל את עמדת המקבל, המחכה בסבלנות עד שיינתן לו.

התבוננות בהקבלות

המובן השני של קבלה הוא מלשון להקביל. במידה רבה, עניינה של הקבלה הוא להצביע על הקבלות בין תופעות שונות בתורה, בעולם ובנפש, וכך לחשוף את הזיקה ביניהם. כך למשל, מערכת הספירות הקבלית, המלמדת על עשרת הכוחות עמם בורא הקדוש ברוך הוא את העולם, מאפשרת להקביל בין כל ה'עשיריות' השונות בתורה: עשרת המאמרים בהם נברא העולם, עשר מכות מצרים, עשרת הדברות וכן הלאה. מסתבר שכל המערכות הלכאורה־נפרדות הללו מחוברות וקשורות.

כל הקְבלה מקדמת בצעד את עלייתנו מפירוד לאחדות. ככל שאנו רואים כיצד תופעות נבדלות מצייתות לדפוסים דומים, אנחנו יכולים לחזות ביד הבורא בכל דבר. ההקבלות גם חושפות בפנינו את מבני העומק של הדברים: זיהוי הספירה הקבלית העומדת בבסיסו של דבר מסוים חושפת את המשמעות הפנימית שלו ואת טיב יחסיו עם הסובבים אותו.

מתקבל על הדעת

המובן השלישי והאחרון של קבלה הוא מלשון להתקבל, להיקלט ולהתיישב בתוך כלי קיבול. כאן נסגר המעגל עם המובן הראשון: אמנם בהתחלה תורת הקבלה נשגבת מבינתנו ועלינו להשקיט את שכלנו ולקבל אותה כמות שהיא, אך תהליך הלימוד וההתבוננות מקרבים את הדברים לשכל, ואדרבה, מעניקים לנו הסברים פנימיים המהדהדים אמיתות הנטועות עמוק בנפשנו. או אז – בדרך שהיא אמנם ארוכה ועקיפה, אך משתלמת – ניתן להרגיש שדווקא ההסברים הקבליים הם מתקבלים ביותר על דעתנו, ובהמשך גם על לבנו.

היבט שלישי ומסכם זה של תורת הקבלה מתבטא במיוחד בממשיכת דרכה – תורת החסידות שייסד הבעל שם טוב, ושעניינה הוא תרגום הקבלה לשפת הנפש. החסידות מלמדת אותנו כיצד לקחת את הידע הקבלי הגבוה ולהחדיר אותו לחדרי הלב, כך שייטמע בתוכנו וישנה אותנו באמת.

ראייה אחדותית

הרב שאול יורוביץ

שני עקרונות מתורת הקבלה נוגעים בתפיסת המציאות שלנו ובהבנת תפקידנו בעבודת ה'. אלפי הרבדים שמרכיבים את המציאות מחוברים בהרמוניה מושלמת, החיצוניות מגלה את הפנימיות ומשפיעה עליה

ל"ג בעומר הוא חגם של המוני בית ישראל ולא רק של המקובלים אשר זכו לאורו של רשב"י, כי מחשבת הקבלה משפיעה דרך תורת החסידות, דרך ספרי המוסר (של"ה, ראשית חכמה, מסילת ישרים ועוד) וגם דרך מנהגי קבלה שהשתרשו גם בפסקי ההלכה.

בבסיס תורת הקבלה עומדת תפיסה אחדותית של המציאות באור העליון. לא בכדי מצווה עלינו האר"י לקבל על עצמנו לפני תפילת שחרית את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", מפני שללא אחדות איננו יכולים לגשת אל הקודש פנימה. חטאם של תלמידי רבי עקיבא היה שלא נהגו כבוד זה בזה וחיו בפירוד, ותורת רשב"י, תלמידו של רבי עקיבא, מראה את אחדות הכול ומתקנת את ההסתכלות הנפרדת, כפי שאמר רשב"י בעצמו "אנן בחביבותא תליא מילתא". גם בזוהר מתוארת החבורה של רשב"י כמאוחדת ומקושרת.

השתקפות ממש

שני עקרונות בולטים מסתעפים מעניין זה ונוגעים להתייחסויות הבסיסיות שלנו לעבודה הרוחנית הפנימית. העיקרון הראשון הוא תפיסת הבריאה בדרך של "השתלשלות": אור ה' הוא הדבר היחיד שקיים, והוא בורא את העולם בדרך של "השתלשלות". האור האין סופי הולך ומצטמצם, מתעבה ומתמעט בכל דרגה, אך עדיין אין עוד מלבדו. הכל אור, הכל אלוקות. בנושא זה עוסק ספר "עץ חיים" של האר"י הקדוש.

לעומת החשיבה החיצונית, הרואה את הבריאה כמנותקת ומסתירה את נוכחות ה', הקבלה רואה עולם שמחובר בכל רגע אל הקדוש ברוך הוא ואף מגלה ומנכיח אותו. לא רק שניצוצות קודש מסתתרים בכל דבר, אלא שהחיצוניות היא ממש השתקפות של הפנימיות. עיקרון זה מוביל להבנה שאין מאבק בין הטוב והרע כשתי ישויות נפרדות. הרע איננו מציאות כשלעצמו, אלא התרחקות יתר והסתרה גדולה, ותיקונו יהיה להחזיר אותו לשורשו. זוהי מהות עבודת ה', להשיב את הרע אל האור, ולראות את המציאות המנותקת כמחוברת. הראייה האחדותית מתקנת את העולם.

רצון האור להשפיע

העיקרון השני אומר שהיות ושורש כל הדרגות הוא אחד, קיימים יחסי גומלין תמידיים בין כל חלקי הבריאה. "שער הכוונות" של האר"י הקדוש עוסק בהבנת יחסי הגומלין הללו. כל הרבדים מתפקדים כגוף אחד, כל דרגה היא שיקוף של הדרגה שמעליה, ולכן כל פעולה או תנועה למעלה מקרינה עד למטה, וכל התעוררות שלנו בעולם הזה מפעילה ומעוררת את כל הדרגות העליונות.

כל דבר מורכב מאור וכלי, הדרגה התחתונה היא הכלי, והדרגה שמעליה היא האור המתגלה בה. היחסים ביניהם דומים ליחס שבין הגוף והנשמה. בלי הגוף־הכלי, האור לא יכול להתבטא. וללא האור־הנשמה, הגוף לא יכול לחיות. רצון האור הוא להשפיע, וברגע שהכלי שלם ומוכן לקבל – ממש באותו הרגע הוא יתמלא באור. אם כן, עבודתנו היא לזכך את עצמנו, כדי שנוכל לקבל עוד ועוד אור שממתין לרדת ולהתגלות בנו.

אנחנו לא סתם "תקועים" פה למטה, בעולם הזה, והאור מרחף לו אי שם למעלה. הכל קורה יחד, הכל מחובר, אנחנו נוגעים כאן למטה במקומות העליונים ביותר, מושפעים מהם ומשפיעים עליהם, מתגעגעים אל האור ובאותה העת מגלמים אותו בעצם הווייתנו. ההבנה הפנימית משנה את כללי המשחק, ומאירה את עבודת ה' באור פנימי. ואידך זיל גמור.