המצעד הישראלי השנתי - תשע"ז

לא, ממש לא מדובר במצעד הפזמונים, אין כאן שום רדיו ואין כאן שום תחרות | האמת, יש כאן את ההפך הגמור – הרבה שירים וריקודים, הרבה חשיפה והרבה הרבה אחדות | שמחת תורה בפתח, והגיע הזמן שכולם יכירו את אחד האירועים המרגשים ביותר בתולדות האומה – צעדת שמחת תורה של 'ראש יהודי' ברחובות העיר תל אביב | תנו כבוד לתורה!

רבי נפתלי מרופשיץ היה מספר לעתים תכופות ביותר למקורביו בהתפארות על ה'פסק' שקיבל פעם מאחד, אדם פשוט, סבל; הוא ראה פעם איך הסבל הזה, עם הארץ גדול, היה משמח את עצמו ביותר בשמחת תורה, לא פסק פיו מזמרה ולא חדלו רגליו מריקוד. קראו רבי נפתלי לגשת אליו ושאלו – "לשמחה מה זו עושה? וכי תורה הרבה למדת השנה, שאתה כל כך שמח?". על כך השיב לו הסבל: "רבי! ואם אחי שלי עושה שמחה, אין אני צריך לשמוח?...".

• • •

אפשר לומר בפה מלא: מי שלא ראה הקפות שניות בתל אביב, לא ראה שמחה מימיו. כבר לא מדובר בתופעה חולפת אלא בדבר יציב וקיים – שמחת תורה בה משלבים ידיים האחים הדתיים ואלו שאינם, ברחובות העיר ללא הפסקה. אם מצאת את עצמך מתהלך בתהלוכת ההקפות שניות הזו, הרגשת ללא ספק שהיא מעוררת משהו גדול בשמיים, ובוודאי משהו גדול בלב: משהו עממי, פטריוטי, יהודי ועמוק – שמחזיר גם את העולם המודרני אל השורשים הטבעיים שלו. יש כאלו שטענו שזה ממש כמו ריקודי הרחוב הספונטניים שהתרחשו בקום המדינה.

"ראינו שבשמחת תורה יש קהל חילוני רב שמתעניין ומחובר לחג, בלי להבין את העומק שלו. פשוט מחובר לשמחה הטבעית שיש בעולם היהדות", משתף חיים אייזנר, מנהל מרכז ראש יהודי תל אביב. "פתאום קלטנו שראש יהודי מתמקד לאורך השנה בתוכן ובשיעורים, אבל יש את השמחה הפשוטה הזו שחסרה לא פחות, בעיקר לתושבי תל אביב. ההקפות של שמחת תורה פותחות הרבה מחסומים להמון אנשים טובים. החלטנו שמעבר לחג עצמו בו מתרכזים בעיקר בבית הכנסת – נעשה הקפות שניות ברחובה של עיר". אייזנר מכיר בכך שחשוב שבני תורה ישמחו עם התורה בישיבות הקדושות, אך מה יהיה על כל אלו שהתורה לא מחזרת אחריהם? "בכל שנה יש כינוס מרכזי בכיכר רבין, אבל אנחנו מנסים לעשות משהו מעבר – לא רק התנקזות למקום אחד, אלא ממש צעדה בכמה רחובות. כמו שיש בכל הארץ כולה. תל אביב נראית מרתיעה כי היא נתפסת כמעוז החיים החילוניים, בפועל אנחנו רואים שאנשים מצטרפים, רוקדים ומבקשים להחזיק את ספר התורה ולנשק. אנשים קמים מהמסעדות, באים לרקוד אתנו", הוא נזכר בחיוך ומוסיף – "ללא ספק, זהו אחד האירוע המרגשים ביותר שקורים מתחת לאף של כולנו".

• • •

במשך עשרים שנה החבר'ה של 'ראש יהודי' פועלים בקרב ציבור עצום של ישראלים מרקע חילוני, שמחפשים משמעות וזהות, ושמחים לפגוש יהדות מאירה ומקרבת. 'ראש יהודי' היו הראשונים להביא את בשורת הציבור הדתי־לאומי לתל־אביבים הלא דתיים ולתת להם אפשרות להכיר ולהתקרב, מתוך אהבה ובדרכי נועם. היה ברור שאירועי שמחת תורה שלהם 'ברחובות יתנו קולם', וימצאו את האופי המתאים לחברה הישראלית.

מירה לשם היא בימאית ומפיקה – בעיקר הפקות הקשורות לזהות יהודית. היא נשואה לערן, אם לחמישה ילדים, מתגוררת ברמת אביב ו... מפיקה את ההקפות השניות של ראש יהודי זו כבר השנה השביעית. מעניין לגלות בדבריה שלא מדובר על אירוע החזרה בתשובה פופולארי, אלא במשהו הרבה יותר אותנטי שמגיע, איך לא, דווקא מתוך תושבי העיר והפועלים בה. "בבסיס הרעיון הזה יש איזה רצון לומר שהתורה שייכת לכולם וכולם שייכים אליה", היא מספרת. "בשנים הראשונות יצאנו משכונת פלורנטין וסיימנו בהרקדה ענקית בבארבי (מועדון מוזיקה מרכזי בתל אביב). בשנה האחרונה החלטנו שמעבר לאירועי הבארבי נסיים בכינוס ההמוני שמתרחש בכיכר רבין. שינינו כיוון כי רצינו להיות יותר במרכז תל אביב ופחות צדדיים. לשתף כמה שיותר שכנים ומכרים".

לא מזמן התבטל אירוע סליחות בתל אביב בגלל טיעוני הדרת נשים מטעם נציגי העיר החילוניים. זה לא מפחיד לארגן אירוע שייתכן וייראה מסיונרי או עוין?

"הרצון לחבר את עם ישראל חזק מכל הפחדים. אני תמיד אומרת שאנחנו אחראים רק על ההשתדלות. מעבר לזה, היחס שסביבנו כלל לא עוין ואפילו ההפך – באירוע היו שותפות המשפחות מראש יהודי, האנשים שתרמו את הכסף, שאול הצדיק, הבעלים של הבארבי שתורם כבר שבע שנים את המקום שלו בחינם ופותח את הלב ואת השערים. יוני גנוט ונושאי הכלים שמופיעים שם מדי שנה. חברים טובים ומשפחה שמלווים כל השנים.

"התחלנו לצעוד בהתחלה איזה חמש־עשרה אנשים, ופתאום מצאנו את עצמנו עם מאות אנשים. מדהים לראות כמה זה נוגע בלב הקיום הישראלי".

וזה לא מקבל איזו אוריינטציה של אירוע 'דוסי' סגור?

"האמת שאני מאוד משתדלת לא להביא איזו ישיבה שתוביל, למרות שזה הדבר הכי מתבקש. הרעיון הוא שהמשפחות המקומיות מנהלות את האירוע. שלא יראה כמו תהלוכת הפגנה באמצע תל אביב של אנשים שלא קשורים לכלום. אנחנו מגיעים עם ילדים ועגלות, מתנהלים באיטיות, זורקים סוכריות. קורה שם משהו מאד אמתי – זה החיים שלנו. כך בחרנו לחיות".

משפחת לשם עברה מסנסנה לתל אביב ופרויקט ההקפות השניות היה הפרויקט הראשון שלה בעיר הגדולה. מהתבוננות בתמונות אפשר לראות שמדובר ברגע מרגש מאוד ומלא באחדות האומה.

"יש לנו רצון לחלץ את הדת מהדתיים, ולהחזיר אותה לעממיות הישראלית" מסכמת מירה. "לאט לאט זה קורה".

ההקפות השניות ברחובות תל אביב מתקיימות השנה במוצאי שמחת תורה, כשעה לאחר צאת החג. יוצאים מקינג ג'ורג' פינת בוגרשוב, דרך שדרות בן ציון ולכיוון הבימה, ומסיימים בכיכר רבין בהתקהלות גדולה ומרוממת. כולם כולם מוזמנים להצטרף!

• • •

אנחנו באמת צריכים אתכם! בימים אלו עמותת 'ראש יהודי' מריצה קמפיין גיוס כספים דרך האתר "הדסטארט" להגדלת הפעילות: עוד צעירים שבזכותכם יהיו מודעים יותר ליהדותם, גאים בה והופכים אותה לנוכחת יותר בחייהם. חפשו במוצ"ש "הדסטארט - ראש יהודי", ועזרו לנו להניע את גלגלי התשובה לשלב הבא – בחזרה לעם ישראל.