שאלת השבוע

אני לא יכול לדעת שום דבר על ה' אז איך אני יכול לדעת את ה'?

הרגע דיברתי איתו

הרב דן לוינזון

בית המדרש נהר דעה

הורגלנו לחשוב שקושיות על ה' זה פגם באמונה, שחייבים מיד לקבל עליהן תשובה כי אחרת... אך רבי נחמן הופך זאת, ומלמדנו שזה דווקא מעיד על עוצם גדולתו של ה' יתברך, ועוצם דעתו שאינה כדעתנו. לכן מוכרח להיות שלא נוכל להבינו, ויתעוררו לנו קושיות עליו. ובכל זאת כנראה שיש משהו אחר שמחבר בינינו, על אף הקושיות, ולא צריך להיבהל מהן.

לדעת את ה', פירושו חיבור וקשר חי ונושם עם הקדוש ברוך הוא בכל תחומי החיים, וישנן עצות רבות להגברת וחיזוק קשר זה, ובוודאי שחלקן מתאימות גם למי שחושב שאינו יכול לדעת שום דבר על ה'.

תינוק אינו יודע את שמות הוריו, את גילם, גובהם, ותעודת הזהות שלהם, ואף על פי כן הוא מחובר וקשור אליהם, ומאמין בהם יותר מכל דבר אחר בעולם. גם אנחנו יכולים להרגיש מחוברים וקשורים ממקום שאינו נתפס בדעת ושכל.

לפעמים קשר חזק עם מישהו, מתגלה דווקא במקומות שאיני יכול להבינו, במה שהוא מעל להשגתי, ושם מתנוצץ משהו אחר שמחבר בינינו... (ליקוטי מוהר"ן כב, ט).

ואסיים בסיפור חזק על שניים שעמדו בתחנת אוטובוס, והאחד ניסה להוכיח לשני בהוכחות שכליות שיש ה' בעולם. מכיוון ששניהם היו מלומדים מאוד, הראיות שהובאו נפרכו אחת לאחת, ועל כל פרכה נוספה הוכחה חדשה. עד שלפתע הגיח ברסלב'ר אחד מהשדה הסמוך... וחיכה אף הוא לאוטובוס. בשומעו את הוויכוח העז, הוא שאל בעדינות על מה הוא נסוב. "אני מנסה להוכיח לו את מציאות ה' בעולם והוא לא מקבל שום טיעון", נענה. הברסלב'ר הביט בהם בחיוך ואמר (חצי לעצמו חצי להם): "אני לא יודע למה אתם מתווכחים כל כך, אני כרגע דיברתי איתו...".

levinzon3@gmail.com

 

נעים להכיר

הרב ד"ר יעקב קורצוייל

המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום

אמנם איננו יודעים את ה', אך ניתן להכירו ואף לדבוק בו! רבנו סעדיה גאון, הפילוסוף העברי הראשון, פתח את ספרו 'אמונות ודעות' במאמר 'הבריאה' ואחריו מאמר 'הייחוד'. ללמדנו, הבירור וההתבוננות במעשה הבריאה סוללים את הדרך לידיעת ה'.

מלבד הידיעה השכלית אנו משתוקקים להתקדם לעבוד את ה' מתוך דבקות. נציע כמה מדברי הקדמונים ביחס לדבקות בה':

הרמב"ם בספר המצוות מצוות עשה ו' כותב דברים מפליאים: "והיא שציוונו להתחבר עם החכמים ולהתייחד עמהם ולהתמיד בישיבתם בכל אופן מאופני העבודה והחברה במאכל ובמשתה והעסק כדי שיגיע לנו להדמות במעשיהם ולהאמין האמתיות מדבריהם. והוא אמרו יתעלה ובו תדבק". הנה, לפי הרמב"ם מצוות הדבקות בקדוש ברוך הוא מתקיימת באמצעות דבקות בתלמידי חכמים.

ספר החינוך, מצווה תל"ד מביא פרשנות נוספת: "ועוד דרשו בספרי, ולדבקה בו, למוד דברי אגדה שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם". זאת אומרת שעל ידי לימוד אישי והעמקה בעולם הרוחני, הלומד מגיע לידי הכרה בבורא העולם ודרך הנהגתו ובכך הוא דבק בו.

בספר מסילת ישרים הדבקות מופיעה בשער הקדושה, הוא השער האחרון אליו מגיע רק מי שהתעלה והגיע עד כדי כך שנחשב כמו משכן, מקדש ומזבח. כך כתב הרמח"ל: "אך הקדוש, הדבק תמיד לאלוקיו ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו – הנה נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה".

אם כן, חסד עשה הקדוש ברוך הוא כשפתח בפנינו לפחות שלוש דרכים לדבוק בו: הידבקות בתלמידי חכמים, לימוד אמונה ומחשבה, ולמיטיבי לכת – להיות בדרגת הקדושה העליונה.

התקשרות חבויה

הרב אליהו קירשנבאום

תכנית הלימוד בחסידות 'לב לדעת'

"לא יראני האדם וחי". נברא מוגבל, מגושם ונחות אינו יכול להשיג בשום אופן מהות בלתי מוגבלת, מחוייבת המציאות, שאמיתת קיומה הוא מחמת עצמה.

יחד עם זאת, בתוך הבריאה המוגבלת, ניכרת נוכחותו המלאה של הבורא. הכתוב "מבשרי אחזה אלו־ה" נדרש על ידי אדמו"ר הצמח צדק באופן כזה: כשם שמתוך הגוף ניכרת פעולתה של הנפש הרוחנית שמהותה בלתי מושגת, כך מתוך ההסתכלות ב"גוף גדול", בעולם המופלא שלפנינו, ניכרת לעין כל מציאותו של ה"אומן" הגדול שמקיים, מחיה ומנהל אותו.

המחשב המשוכלל בעולם, שאף אדם לא יחשוב לרגע שהוא נוצר מעצמו, אינו יכול להתחרות בחכמה הרבה שישנה בטבע הבריאה, אפילו בחלקיקי החומר הקטנים ביותר שבה.

בלשון החסידות החלוקה היא כזו: את מהות הבורא לא ניתן להשיג, אך מציאותו ניכרת ומוכחת מתוך פעולותיו.

ידיעת המציאות הלזו, הפנמתה ותרגומה לחיים חדורים בהכרת הטוב לבורא והתמסרות מוחלטת למילוי רצונו, יכולים למלא חיים שלמים של אדם.

בעומק יותר: המשמעות של ידיעה היא – חיבור בין האדם היודע לדבר הידוע. מכאן, שגם ההתעסקות בהבנת הסיבות להעדר ההשגה במהות הבלתי מוגבלת, מקרבת את האדם למהות זו. כמבואר במורה נבוכים (ח"א פנ"ח), שריבוי שלילות מקרב את האדם לדבר הנשלל.

מספרים על חסיד שיגע שעות רבות בהתעמקות במאמרי החסידות המופשטים העוסקים באחדות ה' וגדולתו. שאלו ידידו ה'מתנגד': "מדוע אתה משקיע בזה מאמץ רב כל כך, הרי בלאו הכי אינך מבין מהי אלוקות?", ענה לו החסיד: "אני מתלמד לא להבין..." הכרה שכלית פנימית במציאות המופשטת לגמרי מהגבלות הנבראים, היא עצמה התקרבות נפלאה לאותה מהות.

בעומק יותר: הידיעה וההתקשרות של היהודי עם מציאות הבורא אינה כמו ידיעת דבר חיצוני ממנו הנתפס על ידי הוכחות והסברים שכליים; זו ידיעה והתקשרות הנובעים מעצמיותו של היהודי. אור־אין־סוף מאיר בכל נפש מישראל, ולכן עמוק בתוכו חבויה התקשרות והכרה עצמית במציאות הבורא.

כל מה שנדרש מהאדם הוא להתבונן ולהטות גם את שכלו להכרת הבורא, ללמוד את התורה האלוקית ולקיים את מצוות הקדוש ברוך הוא המעוררות את נשמתו, ובכך לגלות את ידיעת ה' החבויה עמוק בתוכו.

על ידי כך הוא מקיים את תכלית בריאת העולם, שהיא – "בגין דישתמודעון ביה" (זוהר ח"ב מב), שהנבראים ידעו ויכירו את הגדולה האלוקית.