אי"ש אשר רוח בו

דברים לזכר מורנו הרב אליהו יוסף שאר ישוב זצ"ל

יש אנשים שדבריהם משאירים בך רושם עז; מאמר, משפט או ביטוי ששמעת מהם, קיפל בתוכו עומק רב אותו תוכל לכתוב ולצטט. עבורנו היה הרב דמות שבראייתה בלבד, הרגשת חיבור לעולם טהור ומלא הוד. הרב שילב נעימות וכבוד הבריות עם תורה וחכמה, הוד קדומים ותובנות עמוקות, מעין בבואה של שפירי ירושלים.

בכל מפגש עם הרב ראינו במוחש כיצד דמויות רבותיו־רבותינו, הרב חרל"פ, הרב הנזיר והרב צבי יהודה זכר צדיקים לברכה, חיות איתנו באומר מחודש. ראש וראשון לכולם היה הראי"ה זצ"ל, שהרב הקפיד לכנותו: "מרן אור ישראל וקדושו הרב אברהם יצחק הכהן קוק". פעמים רבות לימד חידושים מתורת הראי"ה שהיו ידועים לו בלבד.

זכינו להכיר את הרב לפני כ-27 שנים בעת שהיינו זוג סטודנטים צעיר בטכניון. הגענו סמוך לכניסת שבת לבית הכנסת שבביתו של הרב. הרב מיד שאל מהיכן אנחנו והזמין אותנו לסעודת ליל שבת, "אשת החיל שלי בוודאי תוכל להתמודד עם המשימה", אמר בהערכה כלפיה. הרבנית תבדל"א הכפילה בדקות הספורות לפני שבת את המזון לסעודה. כשהגענו בפעם השנייה הוזמנו שוב לסעודה ונתבקשנו להודיע מראש להבא "כי אתם בני בית כאן". מאז זכינו פעמים רבות לסעוד על שולחנם של הרב והרבנית. הרב נולד כנזיר, וגם כשגדל המשיך לקיים חלק ממנהגי אביו: הוא התנזר מיין ולא אכל בשר. לאחר שירת "אשת חיל" נטל הרב את ידיו ואמר את נוסח הקידוש על החלות.

בשלב מסוים הרבנית תבדל"א שמה לב שעברה תקופה משמעותית ואנחנו עדיין זוג... היא בירכה אותנו ב"מה שמקובל אצל זוג צעיר" ואכן ב"ה הברכה התקיימה. כמובן שהסנדק היה הרב שאף סייע לנו לקבל את ההחלטה לקרוא לבן אביעד שר שלום ("הלוא אני והוא אחים, בניו של ישעיהו"). עם סיום התואר הרב עודד אותנו לעבור לירושלים, למדתי במכון "אריאל" שהרב שימש כנשיאו וכך נמשך הקשר. כשחזרתי לחיפה על מנת לשמש כרב קהילה, הרב קירב אותי מאד ועודד אותי להקים את כולל האברכים ובהמשך את הגרעין התורני והישיבה.

ביתו של הרב היה בית ועד לחכמים, אנשים מזרמים שונים ודתות שונות ראו בו כתובת לגישור ואף רבנים שנקלעה מחלוקת ביניהם, באו אליו על מנת שיישב את הסכסוך. פסיפס האנשים שהגיעו אליו מדי שנה בפורים, העיד על האישיות שלו שידעה לחבר בין כל הזרמים בעם ישראל. ליבו וביתו היו פתוחים לרווחה לאירוח אנשים ועזרה לנזקקים. הרב התאמץ אישית למצוא משרות לאנשים חסרי עבודה, ופעל רבות על מנת לפתור מצוקות של אנשים ומוסדות. יחד עם גדולתו, היומן העמוס והקשרים הענפים בעולם, הרב היה איש שיחה מאיר פנים. הרב שימש כדמות אבהית עבור אנשים רבים, בשילוב של חוכמה גדולה ואהבת הבריות. "אני אוהב אנשים בבגדי לבן", אמר, אלו הרואים את הטוב במציאות ומחפשים ללמד זכות על אחרים. הרב ניחן בפשטות נפלאה וענווה אמיתית. "הייתי ילד פלא", אמר בחיוך. "הלך הפלא, נשאר הילד". בהומור ובפשטות ידע לפתור בעיות רבות.

אדם גדול שהסתופף במחיצת אנשים גדולים, מתקשה לפעמים לרדת "למטה מעשרה טפחים", אולם הרב ידע להעביר מדי בוקר שיעור משנה יומית ל"בעלי־בתים" ובערב להרצות בענייני אמונה והלכה בכנס רבנים. הרב כיבד מאוד תלמידי ישיבה צעירים, וכשהגענו אליו עם בחורי הישיבה שוחח איתם ארוכות והשתעשע בדברי התורה ששמע מהם. באחד הביקורים, ביקשו בחורי הישיבה מהרב לשיר את "ישאלוני רעיוני" של הרב קוק, במנגינה המיוחדת. הרב שר ופניו קרנו מחיבור וכיסופים לבית הרב קוק. בליל הושענא רבה הקפיד ללמד אידרא, כדרכו של אביו, כשהוא מצטנע ואומר "אין לנו עסק בנסתרות, אבל כמנהג אבא, בואו נלמד". לרב הייתה התבטלות גדולה כלפי אביו ותורתו, ופעמים רבות לימד מספריו.

בכל ערב שבת, הרב היה דורש בבית הכנסת שבביתו על פרשת השבוע. מדי שבוע הסביר הרב כיצד שם הפרשה מבטא את התוכן העמוק שבה, וכיצד הוא כולל בתוכו את כל הנושאים המופעים במהלכה. בשיעורים רבים הבליע רעיונות עמוקים מתורת החסידות, בלי לציין מקור אולם מי שהכיר ידע מהיכן הדברים שאובים. הרב אף כתב מספר חיבורים בכתב יד העוסקים בפנימיות התורה.

הרב היה "איש אשר רוח בו", מנהיג תורני מופלא "שיכול להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד", כדברי ה"ילקוט שמעוני" לפרשת פנחס. הרב בחר לגור בחיפה, למרות אהבתו העזה לירושלים ומוסדותיו שבה, מתוך הבנה שבחיפה זקוקים לאיש שכמותו. מתוך מסירות נפש רוחנית פגע בהתפתחותו האישית למען הציבור. באחד הכנסים בהם השתתפנו יחד היו הרבה דוברים ודיבורים. הרב שח לי בכאב: "אתה רואה על מה אני מבזבז את החיים?!" היה חבל לו על הזמן, אבל הוא רצה מאוד להשקיע בציבור ככל יכולתו.

חיפה ועם ישראל איבדו היום מנהיג דגול. תלמיד חכם בעל שיעור קומה, נצר מתלמידי הרב קוק זצ"ל ואוהב ישראל אמיתי. יהי זכרו ברוך.

_____________

הכותב הוא רב הקהילה הספרדית באחוזה וראש ישיבת "מבשר שלום" בחיפה