שאלת השבוע

איך עושים חשבון נפש שישנה לטווח ארוך?

הטירוף של איינשטיין

הרב יוני לביא

מנהל מוקד 'חברים מקשיבים'

עשרות שנים יהודי משתמש בביטוי 'חשבון נפש', ולרגע לא חושד שייתכן שמעולם הוא לא הבין אותו נכון... רוב האנשים, אם יתבקשו להגדיר את המושג 'חשבון נפש', יענו מבלי להסס לרגע: לערוך בדיקה יסודית של כל המעשים ולזהות את הקלקולים כדי שניתן יהיה לתקן אותם.

סליחה, אבל זה אינו 'חשבון נפש'.

זהו אולי 'חשבון מעשים'.

'חשבון נפש', לעומת זאת, הוא דבר אחר לגמרי: לברר לעצמי קודם כל - היכן נמצאת הנפש שלי. מה הרצון העמוק שלה, להתחבר אל אותה נקודה פנימית שנותרת טהורה בכל מצב, גם כאשר המישור המעשי רחוק מלשקף אותה. חז"ל נתנו אבחנה חריפה: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות" (סוטה ג). ברירת המחדל של יהודי, כל יהודי, היא לעשות את רצון ה'. להיות טוב! מצב בו הוא מבצע עבירות הוא תוצאה של רוח זרה שהשתלטה עליו באופן זמני, אך לעולם היא לא תוכל לפגוע ב-DNA הרוחני הבסיסי שלו. ממילא 'תשובה' היא פשוט שחזור הגדרות היצרן שלנו – "שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוקים" (אורות התשובה טו, י).

זוהי תפיסת היסוד הבסיסית שמאפשרת לנו להתייחס אל החטאים והקלקולים שלנו בפרופורציות הנכונות, ורק משם אפשר להתקדם אל הצעד הבא - שאלת מיליון הדולר: מה 'תוקע' אותנו? אנחנו כל כך רוצים לתקן את המעשים אבל הזמן חולף ונדמה שלא התקדמנו אפילו מילימטר... למה?!!!

התשובה לכך מורכבת מכמה יסודות חשובים:

א. אבחנה בין 'משאלת לב' לבין 'רצון' –  אין אחד שלא יהיה מוכן להתעורר מחר בבוקר ולגלות שמידותיו מתוקנות, תפילותיו מדהימות, הזוגיות שלו מלבלבת וילדיו מחונכים. אך זהו חלום דמיוני, או בלשונו של האדמו"ר מפיסצ'נה – "משאלת לב". סוג של פנטזיה שאין לה סיכוי לחולל שינוי בחיים ולחלץ מהרגלים נושנים. מה שנדרש הוא 'רצון' - משהו ממשי שאפשר לרוץ אתו, שאתה מוכן להתמסר אליו, לעשות למענו ואפילו לשלם מחירים כדי שיתגשם.  

ב. תכנית מעשית – אלברט איינשטיין הגדיר פעם 'טירוף': "לעשות שוב ושוב את אותו הדבר - ולצפות לתוצאות שונות". אי אפשר לייחל לשינויים, אבל לא לעשות מה שנדרש כדי לעזור להם להתרחש. רצון אמיתי חייב להיות מתורגם לתכנית עבודה ברורה והגיונית, הכוללת לוחות זמנים, מטרות ביניים ומדדים לבדיקה. הרמח"ל במסילת ישרים לא רק דיבר על חשיבות מידת הענווה/הזריזות/החסידות וכו', אלא גם דאג לפרט את הדרך לקנותה וכיצד להילחם במפסידיה.

ג. סבלנות – שינוי אינו אקט פתאומי ומהפכני אלא תהליך ממושך. חייבים להצטייד באורך רוח ובפרספקטיבה של זמן כדי לזהות שהשתנו אצלנו דברים.

 

יהודים יודעים לעשות עסקים

 הרב מומי פאלוך

ישיבת 'אורות שאול', רעננה

המילים 'חשבון נפש' נקשרות מידית עם דו"ח ביקורת הדומה לסוחר שעורך בדיקת מלאי. אולם, החוש המסחרי היהודי ממציא דרכים נוספות. אמירה יהודית שנונה תבהיר זאת:

כשאיכר פולני מגיע לעיירה ומבקש להתפרנס, הוא עורך סקר מקיף בשוק המקומי; הוא בודק מהם סוגי הסחורות הנמכרות ובעיקר בודק מה חסר. בדרך כלל הוא יבחר בסחורה שכלל לא נמכרת. שם, הוא מניח, ימצא את משענת פרנסתו.

היהודי מגיע לעיירה ופועל הפוך. הוא בודק בשוק המקומי מהי הסחורה המצליחה ביותר ומה נמכר בכמויות גדולות. בתקווה לשכפל את ההצלחה, הוא מחליט לפתוח עסק זהה...

לצד הביקורת ובדיקת החסר, יש מקום לערוך חשבון נשמה. לבדוק אילו איכויות אישיות קיימות בי שבסתר הלב אני גאה ומרגיש בטוח בהן, אילו פעולות הניבו פירות ממשיים משמחים; להודות לה' על העבר ולפעול להעצמתם והרחבתם.

לערוך חשבון נשמה פירושו לזהות את עומק הלב שלי, ולאפשר לו אמצעי ביטוי.

מומלץ לבחור מרחבים שונים של עשייה: במשפחה, בעבודה, בתפילה או בלימוד ולבדוק שם: מה היו המקומות המרגשים השנה? היכן נפתח הלב? היכן הרגשתי כוח ורצון להוסיף? באילו כדאי לבדוק דרכי ביצוע חדשים? (רשימה כתובה היא צעד חיוני לתחילת עבודה).

מובן שניתן להפליג ולחלום על מיזמים חדשים. מן הביטוי הנפוץ והמאפיין היהודי 'סטארט־אפ ניישען', ניתן גם כן לקחת לעבודת ה'. בתרגום לעבודה פנימית, זו התכונה שלנו כאומה שחפצה להביע באופן יצירתי ומקורי את שם ה' שבעולם באופנים מגוונים ועשירים.

 

אם תבקשנה ככסף

הרב מנחם ברוד

צעירי חב"ד

בעסקים יש אמרה: "מה שאינו מדיד, אינו נהיל" – מה שאינו ניתן למדידה, אינו ניתן לניהול. אין משמעות לחשבון נפש כל עוד הדברים נשארים בלתי מוגדרים. במצב כזה אדם יעשה את חשבון נפשו, יגיע למסקנה שהוא "צריך להשתפר", ואף יקבל החלטה "להיות טוב יותר". אבל מה זה אומר? איך יוכל לבדוק אם אכן הוא מיישם את ההחלטה? אלה הצהרות שאינן 'מדידות' וממילא אינן ניתנות לניהול, למעקב ולבקרה.

לכן הבסיס לחשבון נפש הוא קודם כל להציב את היעדים הרוחניים שאליהם האדם מבקש להגיע, ולהגדיר אותם במידת הפירוט הגדולה ביותר; ואז לעשות תכנית ביצוע איך להגיע אליהם. למשל, אם אדם מחליט שהוא רוצה לסיים מסכת מסוימת בשנה זו, שיקבע לעצמו סדר לימוד (יום, שעה, חברותא, הספק שבועי) שיאפשר לו להשיג את היעד.

באותה גישה יש לטפל בהחלטות הנוגעות לתיקון המידות, ליראת שמים, להידור במצוות, לתפילה בכוונה – להגדיר דברים במדויק, ולקבוע נקודות ביקורת ומעקב. כשהדברים ברורים ומוגדרים יש להחלטות משמעות ואפשר לממשן.

למעשה, היהדות קבעה נקודות ביקורת לאורך לוח השנה היהודי. יש נקודת ביקורת יומית – בקריאת שמע שעל המיטה. זה הזמן לעשות את חשבון הנפש היומי, לסקור את היום שחלף, ולשאוף שיום המחר יהיה טוב יותר. יש נקודת ביקורת שבועית – יום חמישי בערב. יש נקודת ביקורת חודשית – ערב ראש חודש. ויש מועד המאזן השנתי – חודש אלול ועשרת ימי תשובה.

תורת החסידות ממליצה לקבל בכל שנה לצד ההחלטות הגדולות גם החלטות קטנות וממוקדות. ההחלטות האלה קלות יותר ליישום מעשי, והן נותנות אחיזה להחלטות הגדולות שלנו, ומאפשרות לנו באמת להתקדם ולהשתפר.