שאלת השבוע

איך עובדים את ה' כמשפחה?

אווירה גוררת אווירה

הרב אריק מלכיאלי

מרצה במחנה משותף

משפחה היא הפלטפורמה האולטימטיבית להגשמת הכוונה העליונה בבריאת העולם. מנעד המשימות הקיים ב'מתחם האימונים' הקרוי בית הוא גדול ואינסופי. ניגע בחמש נקודות חשובות לפי ראשי התיבות של המילה 'משפחה'.

מ – משמעות: תפקיד ההורים להחדיר שהבית איננו רק קורת גג המעניקה לנו מנוחה ופרטיות. בית יהודי הוא קודם כל בית מלא משמעות נשגבה. מקום להשראת השכינה. יש לכך גם משמעויות אופרטיביות. למשל בתחום הכנסת אורחים. אם הבית הוא מתחם פרטי הרי שאז האורחים 'גונבים לי את המרחב והפרטיות'. אם זה בית לה' שבמקרה אני גם מתגורר בו ומתחזק אותו, אזמין ואארח בשמחה.

הרבי מלובביץ' ביקש מחסידיו שכל אחד ואחד כולל ילדים, יתלה על פתח ביתו ועל דלת חדרו הפרטי, שלט 'בית חב"ד'. יש בכך משום הטמעה תת מודעת לרעיון זה.

ש – שמחה: בבתים רבים זו נקודת תורפה. לעיתים הנהגת והתנהלות ההורים בבית, משרה אווירה של חוסר שמחה, וזו משפיעה על כלל בני הבית. וכמו שנאמר 'אווירה גוררת אווירה'. הנהגה זו גורמת נזקים עצומים הן להתפתחות החוסן הנפשי של בני הבית, והן ובמיוחד על התפתחותם הרוחנית.

בית שבו אין שמחה, ובפרט אם זה על רקע של תביעות רוחניות בצורה אגרסיבית ולא נעימה, ישליך לטווח ארוך על יחסם של בני הבית לענייני תורה. ישנם לצערנו אנשים רבים שיש להם טראומה מבית כנסת, עקב התנהלות לא נכונה של ההורים.

פ – פעילות: חשיבות רבה נודעת לפעילות אטרקטיבית פנים ביתית, שהבית יהיה בית חי, תוסס ופעיל. ארוחות משותפות לכלל ילדי הבית בזמן אחד וסביב שולחן אחד ולא רק בשבתות, משחקים משפחתיים יחד עם ההורים או טיולים ויציאות משותפות. הדבר תורם בצורה נפלאה לגיבוש ולאווירה חמה וחיובית בבית.

ח – חינוך: אחריות ניתנה ביד ההורים לעצב את דמות ילדיהם, על ידי הכוונה ארוכת טווח בעיקר בתחום הנחלת דרך ארץ ומידות טובות כמו עין טובה, מניעת הכעס, צניעות וענווה. כמובן שהדוגמא החיה שלנו בעניין היא קריטית.

ה – הדדיות: החסידות רואה ב'ביטול היש' את פסגת הרצון האלוקי בבריאת האדם והעולם. ה'מעבדה' הטובה ביותר להנמכת האגו של האדם היא האינטראקציה הזוגית. היא דורשת מהאדם תכונות של ויתור, הכלה, הקשבה, איפוק ורגישות. חומר הבעירה ודלק ההנעה של התכונות הללו בנוי על כליון האגו הבהמי.

יהי רצון שנזכה לביצוע ולו חלקי של הנ"ל, וכך נהיה כלים לכל הברכות בבני, חיי ומזוני רוויחי!

מלחמות יכולות להסתיים

הרב עמית קדם

דמיונובע

רבי נחמן כותב בשיחה ע"ז בשיחות הר"ן כי כל העולם מלא מחלוקת "הן בין אומות העולם, וכן בכל עיר ועיר, וכן בכל בית ובית בין השכנים ובין כל אחד עם אשתו ובני ביתו". בהמשך מסביר רבי נחמן כי אותו שורש המחלוקת בין אומות העולם הוא גם שורש המחלוקת שבביתו של האדם. "האדם בעצמו הוא עולם קטן ונכלל בו כל העולם ומלואו, מכל שכן האדם וביתו, שנכללים בהם כל האומות ונלחמין ומתגרין זה בזה".

מפחיד לחשוב שאותן המלחמות שהחריבו את העולם מתחוללות בליבו של האדם עצמו ויותר מכך בתוך משפחתו. בתיאוריות משפחתיות מתואר שכל אחד מבני הבית חייב למצוא לעצמו את התפקיד הייחודי שלו דרכו הוא מגדיר את עצמו ואת מקומו במשפחה.

על פי רבי נחמן בחירה זו אינה אקראית או אופורטוניסטית אלא נובעת מכך שכל אחד הוא בחינת אומה מיוחדת ולכן יש בו אחיזה של המידה הרעה הקשורה לאותה אומה.

תמונה עגומה זו של מלחמת עולם המתרחשת בביתו של האדם אינה מעוררת תקווה גדולה לעבודת ה' משפחתית. בפועל כבר בתחילת השיחה מבהיר רבי נחמן כי מצב קיומי זה של מחלוקת אינו מחוייב המציאות. המחלוקת מתקיימת מפני ש"אין מי שישים על ליבו התכלית, שבכל יום ויום האדם מת, כי היום שעבר לא יחיה עוד, ובכל יום הוא מתקרב למיתה". האדם הפנוי לעסוק במחלוקות הוא האדם שאינו מכיר בארעיות של הרגע החולף. הוא אינו מודע לכך שכל רגע טומן בחובו צוהר שלא ישוב עוד, צוהר אל הנצח.

מודעות אמיתית לכך לא תשאיר מקום למחלוקות. השורשים השונים של בני המשפחה הופכים מודעות מתוקנת כזו לשלם אחד התומך בחלקיו המגוונים, וכל אחד ואחד מכיר את תכליתו הייחודית. כזה יהיה גם השלום הגדול שיתגלה בעולם בין האומות עם ביאת משיח צדקנו.

 

 

לא במקרה

תהילה טאוב

מנחת הורים ומאמנת

משפחה היא עבודת ה'.

עבודת ה' היא הניסיון להיות קשורים וקשובים לרצון ה'.

משפחה היא המרחב הראשוני והבסיסי של האדם.

מערכות היחסים המידות וההתנהגות שלנו נבחנים במרחב הזה באופן החשוף והאינטנסיבי ביותר.

עבודת תיקון המידות הכי עמוקה ועוצמתית קיימת במרחב המשפחתי, הקרוב, היומיומי. 

"אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בניי... מה אני מבקש מכם? הא איני מבקש אלא כדי שתהיו אוהבין זה את זה, ותהיו מכבדין זה את זה". כמה הרמוני... הלוואי עלינו!

כל אמא חולמת שהמשפחה שלה תחיה בשלום שכזה. ועם כל זה במשפחה מתגלים לפעמים הכאבים הרגשיים העזים מכולם, חילוקי דעות קשים, לפעמים בין אחים ישנם קווי אופי שונים בתכלית, וקצוות מגוונים של בחירות והתנהגויות.

זה עוצמתי, זה מאתגר וזה לא במקרה. כששני אחים אחרים כל כך גרים בבית אחד, נפגשים בזהויות האלה ונבנים מתוכן, מתאפשרת בניה של נפרדוּת אך גם של אחדות. זה הבסיס לאחדות עם ישראל שמכיל חלקים מגוונים ורבים.

ציינתי אחים, קל וחומר איש ואשה - שתי המהויות ההפוכות מכל. שבבית אחד, באהבה, הקשבה ונתינת מקום, משרים שכינה.

כאשה, עברתי מסלול שהעביר את משקל עבודת ה' מהחוץ פנימה, בשנים שבהן לא הייתי אמא – שיאי עבודת ה' היו בכל מיני הקשרים, רבים מהם, בתפילת שבת וימים טובים בבית הכנסת ובשיעורי תורה מרוממים ומתוקים. מאז שהילדים נולדו והפכו לעיקר חיינו, עבודת ה' נמצאת בעיקר בבית. בפוקוס על הנשמות שהופקדו בידינו. ניסיון לכוון את הקשב לניהול בית שמצמיח ומיטיב, להקשיב לקולות ולכוחות של כל בני הבית.

את עבודת ה' אפשר להכניס במישרין תחת כותרת ברורה אבל היא נמצאת שם גם כרקע תמידי כתודעה ושפה שנוכחת בבית.

אנחנו מנסים להכניס את עבודת ה' כנושא בכל מיני הקשרים. בזמנים מסוימים מקבלים החלטה של 'התחזקות משפחתית' בתחום שבוחרים יחד - למשל ברכת 'אשר יצר' בקול רם. או שקייטנת אמא בקיץ עוסקת בנושא 'תורני' לפעמים. אבל מעבר לזה, את מערכות היחסים מנהלים מתוך זה. את הבחירות שלנו איך לנצל את ימי הקיץ או זמנים חופשיים אנחנו בוחרים מתוך מי שאנחנו.