שאלת השבוע

איך אפשר לקדם את התפילה, שתהיה מוצלחת יותר?

כבה את הפלאפון,
מטעינים עכשיו

הרב יוסף צבי רימון

רב המרכז האקדמי לב

אחת הבעיות המטרידות ביותר בתפילה והמפריעות ביותר לכוונה היא המחשבות הזרות. במקום לחשוב על מילות התפילה, אנו מוצאים את עצמנו חושבים על דברים אחרים, שאינם קשורים כלל לתפילה. ניתן להלן מספר הצעות, שיכולות לעזור:

מתכוננים: אם לפני התפילה נשב מעט ונחשוב על מה אנחנו רוצים להתפלל ומה אנחנו רוצים לבקש מה', נהיה יותר מרוכזים בתפילה. במחשבה זו, עלינו לדמיין את עמידתנו הקרובה לפני המלך, ולשמוח על הזכות לעמוד לפניו בתפילה.

כותרת: בסידור 'רינת ישראל', בסידור 'קורן' ובסידורים נוספים, הוסיפו לפני כל ברכה בתפילת עמידה - כותרת. כדאי לעצור לרגע קט לפני כל ברכה, לעיין בכותרת, לחשוב על תוכנה, ואז לומר את הברכה. באופן זה, האדם מודע לפחות לנושא שהוא מבקש בברכה זו, ובדרך כלל, כשיש כוונה כזו, רוב הברכה תהיה בעלת משמעות.

התנתקות: התפילה דורשת ניתוק מהעולם החומרי שסביבנו, ורק לאחר הניתוק ניתן לגשת לתפילה. הבעיה היא שקשה לנו מאוד להתנתק מן העולם. דוגמה מובהקת לכך בימינו היא כיבויהפלאפוןאוהשארתובחדראחר. אדם אמור להתנתק מהפעילות השוטפת כדי להתרומם בתפילה אמיתית. כל עוד האדם מחובר לפעילות השוטפת שלו או למשל למכשיר פלאפון שמחבר אותו כל הזמן ולכל העולם - הוא עדיין לא מוכן לתפילה ואינו יכול לכוון בה כראוי.

בקשהאישית: הוספת בקשות פרטיות עשויה לתת נופך אישי בתפילה, וממילא תסייע בכוונת הלב. אמנם, כדאי לשנות גם אותן מדי פעם.

לעתים, התפילה דורשת מאמץ. אולם, ככל שנצליח להתכוון יותר בתפילה, נרגיש לפתע כיצד התפילה משפיעה על כל היום שלנו. נמצא עצמנו מחכים לרגע שבו נזכה לעמוד בפני בורא עולם ולהתפלל. נרגיש כיצד אנו 'נטענים' ומתמלאים בכוח אלוקי המניע אותנו בשמחה במהלך כל יומנו.

הגיע הזמן לשנות ראש

הרב דודו בן נתן

ראש ישיבת 'פרי הארץ' רחלים            

התפילה שונה מאוד מכל פעולה אחרת שלנו. התורה נתפסת בשכל, המצוות בעשייה גשמית ורקהתפילהפונהישירות אל האין־סוף ובגלל זה היא משנה את העולם ומחוללת ניסים שלמעלה מהטבע. המילה שאולי הכי חשובה בתפילה היא "אתה" – פנייה אל ה' בלשון נוכח.

התפילה היא דבקות אלוקית, ודווקא בגלל שהיא למעלה מטעם ודעת היאהופכתלהיותמזולזלת, רוב המתפללים אינם יודעים בדיוק מה צריך לעשות, וגם כשיודעים - השגרה מנצחת...

הרמב"ם פוסק ש"תפילה שאינה בכוונה - אינה תפילה. כיצד היא הכוונה?... יראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה". אדם שאומר את כל מילות התפילה מבלי להרגיש שהוא עומד נוכח פני ה' - זו אינה תפילה, אפילו אם הוא מבין את פירוש המילים.

כדילהצליחלהיותמחוברים  ל"אין סוף", חייבים לצאת מההעלם, להרגיש ש"אין עולם" (גימטרייה של "אין סוף"), ובשביל זה צריך קודם לכן רצון חזק - לעצור את כל המחשבות והטרדות, ולדבר על זה, לחשוב על זה ולהתפלל על זה.

מעבר לכך יש שלושה כלים חשובים לשנות את הראש ולהפנות את עצמנו לעמידה מול ה':

מקווה – הטבילה היא ביטול של האדם והתנקות מהעוונות המבדילים בינינו לבין ה'. המקווה מעלה את האדם לדרגה של טהרה ופתיחות למה שלמעלה ממנו.

צדקה – נתינת צדקה לפני התפילה נלמדת מהפסוק "אני בצדק אחזה פניך", הצדקה פועלת שהאדם יצא מעצמו ויראה את הצורך של יהודים אחרים והדבר פועל פתיחת הלב.

חסידות - לימוד חסידות מכניס את האדם למוחין חדשים של "אלוקות בפשיטות ועולמות בהתחדשות" - האלוקות הופכת להיות מוחשית, והעולם המוחשי פחות תופס אותנו. במצב כזה מילות התפילה מקבלות משמעות פנימית יותר; מתוך כך אפשר כל הזמן לחדש בתפילה.

המקווה מטהר את הגוף, הצדקה פותחת את הלב והחסידות משנה ראש. שנזכה!     

 

 אילו היינו מאמינים

הרב דב מנחם דוברוסקין

משפיע בישיבת 'תומכי תמימים' מגדל העמק

אומר הבעל שם טוב: "שמרובענוותנותושלהאדםגורםשנתרחק מעבודת השם יתברך, שמצד שפלותו אינו מאמין כי האדם גורם על ידי תפלתו ותורתו שפע אל כל העולמות, וגם המלאכים ניזונין על ידי תורתו ותפלתו.

"שאלו היה מאמין זה - כמה היה עובד ה' בשמחה וביראה מרוב כל, והיה נזהר בכל אות ותנועה ומלה לאומרה כדקא יאות.

"וגם לתת לב אל מה שאמר שלמה ע"ה 'אם תשכבון בין שפתים', שהקדושברוךהואשומרושוקדעלשפתיהאדםלנושקהכשהוא אומרה בתורה ותפלה בדחילו ורחימו.

"ואם ישים אליו לבו, בוודאי מי זה האיש אשר לא יאחזנו רתת וזיע שהמלך גדול ונורא שומר ושוקד על שפתים של אדם נבזה חדל אישים" (כתר שם טוב סימן קמה).

כמוחיילששוכבבמארב, כך ה' שורה בין שפתיו של יהודי, ממתין מצפה ושומר, מתי כבר יאמר דיבור קדוש של תורה או תפילה. וכמו בנשיקה, מתחבר הבל הפה של כל יהודי שמתפלל בכוונה עם "הבל פיו" של הקדוש ברוך הוא כביכול. הקדוש ברוך הוא נושק את המילים שלו, שומע את תפילתו, חושב עליו ומקשיב לו.

בשולחןערוךנפסק שההכנה לתפילה היא ההתבוננות בגדולת ה'. ובימינו מקיימים זאת על ידי לימוד החסידות. כדאי להתבונן בעניין שלמדת כמה פעמים, והחזרה גורמת להתעוררות והתחברות.

ישאנשיםשמנסים לכוון בכל התפילה, ולא מצליחים. הרבי מלובביץ' הציע לעשות 'קמט בסידור', כלומר להחליט על קטע אחד שבו משקיעים את כל הכוונה, וכך מיום ליום מתקדמים בכוונת התפילה.