מילי דחסידותא - פרקי אבות עם הרבי מלובביץ

פרק א | על מה עומדים העמודים?

"שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה, הוא היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים".

פרק א' משנה ב'

בסוף הפרק נאמרו שלושה דברים אחרים שעליהם העולם קיים: הדין, האמת והשלום. אבל שם מדובר בקיום יישובם של בני האדם, שללא משפט ושלום אינם יכולים להתנהל, ואילו במשנתנו מדובר על עמודי העולם ממש, הדברים שבשבילם נברא העולם והם קיומו. למרות שאנחנו נוטים לראות את העולם כיציב ואת חיינו האישיים כלא יציבים, המשנה טוענת הפוך: העולם מצד עצמו אינו יציב, הוא נברא "בשביל התורה" ו"בשביל ישראל" ויציבותו תלויה בנו.

שלושת העמודים הללו הם שלוש דרכי החיבור בינינו לבין ה': תורה, תפילה (עבודה) ומצוות ('גמילות חסדים' הוא שם כללי למצוות). העולם יכול להיות יציב רק כשאדם עסוק בשלושתם. לאחד בלי השני והשלישי אין דרך להעמיד את העולם עם יציבות וקביעות; לא את העולם האישי ולא את הבריאה כולה והקשר שלה עם ה'.

מעשה ודבקות

בלי לעשות את הדברים העיקר חסר כאן. אנחנו בעולם המעשה וה' נתן לנו מצוות מעשיות איתן הוא מקדש אותנו ואת העולם, מצוות שנמדדות בגשמיות, בזמן ובחומר ויש לנו עיסוק רב בדקדוק קיומן.

בנוסף למעשה יש את הלימוד ואת התפילה, הדבקות שלנו בה'. בתורה אנחנו קולטים בקרבנו את חכמת ה', את המתנה הגדולה שיורדת אלינו מלמעלה למטה, "מתן תורה", ובתפילה אנחנו עובדים אותו יתברך מלמטה למעלה, אנחנו עולים בסולם התפילה ומעוררים את דבקותנו בו. התפילה היא "העלאה" ו"רצוא", והתורה היא "המשכה" ו"שוב". ובדרך כלל רק מי שמתפלל טוב ירגיש את ה' 'בא אליו' אחרי זה בשעת לימוד התורה.

לימוד תורה, קיום מצוות ועבודת התפילה הם שלוש דרכים שונות באופיין ובמהותן בקשר בינינו לבין ה', והאדם עלול לנטות לפי האופי שלו והחיבור הרוחני שליבו חפץ בו, לעסוק בעיקר באחד מהם ולעשות את האחרים במידה פחותה של התמסרות והתלהבות. אבל מסכת אבות שהיא "מילי דחסידותא" מלמדת אותנו שצריך לראות את שלושת העמודים האלו כשווים. בכל אחד מהמסלולים האלה יש להשקיע כוחות ולהתמסר להעמדתו כעמוד אישי וכעמוד לעולם, כי דווקא בשלושתם יחד "העולם עומד", והקשר האישי והעולמי שלנו עם ה' יהיה יציב וגלוי.   

עולמות עליונים כאן

העולם שאותו אנו מעמידים הוא לא רק עולמנו הגשמי אלא כל הבריאה, שמשתלשלת מעולם הבריאה דרך עולם היצירה ועד לעולם העשיה שבו אנו חיים. שלושה עולמות אלו, בי"ע, נמצאים בפסוק שמופיע בסוף פרקי אבות: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (ישעיה מג,ז), הבריאה היא בריאת יש מאין, יצירה היא הלבשת צורה ליש, ועשיה היא העמדת היש על תיקונו וצורתו במעשה בפועל.

שלושת העולמות האלו משתקפים אצלנו במחשבה, דיבור ומעשה. במחשבה הדבר נולד 'יש מאין' כפי שהוא בעולם הבריאה, הדיבור קשור לעולם היצירה כי הוא מגלה ומעצב את המחשבה המופשטת, והמעשה הוא התגלמות התהליכים המוקדמים בתוך עולם המעשה.

כך גם עבודת התפילה עיקרה מחשבה וכוונה (וגם הקרבנות נפסלים על ידי מחשבה לא נכונה), לימוד התורה עיקרו דיבור, דיבור של ה' אלינו "וידבר ה'" "ויאמר ה'", וגם אצל האדם הלימוד הוא בדיבור דווקא. לכן לא מברכים ברכת התורה על מחשבה אלא על הדיבור בדברי תורה. וקיום המצוות עיקרו מעשה דווקא.

העולמות כולם, כמו גם לבושי הנפש, מקבלים את חיותם משלושת עמודי העולם. ועל מה עומדים העמודים? עלינו כמובן.