שאלת השבוע

עניינו של ל"ג בעומר

מדורת אש האהבה

הרב צבי מאיר זילברברג
"שיחות התחזקות"

הרבי הקדוש מסדיגורא אמר, שאלפי נשמות זוכות להתעלות בכל שנה ושנה בזמן שמדליקים את ההדלקה של רבי שמעון בר יוחאי במירון. צריך לדעת שעבור עליית נשמה אין צריך להמתין לעולם העליון, אלא זה דבר ששייך לכל אחד ואחד להעלות את נשמתו גם עכשיו בעולם הזה, וממילא גם עניין עליית הנשמה בעת ההדלקה שייכת לכל אחד ואחד.

בזמן זה, ובל"ג בעומר בכלל, יש לכל אחד מישראל אפשרות לקבל קצת מהכוחות שרשב"י גילה בתורתו הקדושה לכל ישראל. אחת העבודות האלה היא מה שהוא האיר בלב כל ישראל – את גודל חשיבות האהבה של אבינו שבשמיים אל כל יחיד ויחיד מכלל ישראל. אהבה זו היא עצומה ונפלאה מאוד, אשר "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", וגם אם כל המים הזידונים מתגברים על איש מישראל, אין הם יכולים לכבות את אש האהבה של ה' אותנו בשום מצב. זו היתה עבודת רשב"י, כמו שהעיד הוא על עצמו: "יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", וכמאמר ה"בית אהרן" מקארלין זי"ע: "רבי שמעון לכל" – אף לפחותים ולשפלים.

ה' יתברך משפיע לנו, דרך נשמת רבי שמעון הקדוש, שיהיה מואר לכל אחד ואחת, לכל ילד וילדה, לכל נער ונערה, בחור ובחורה, אברך ואישה, לכל יהודי – את גודל האהבה העצומה שאוהב אותנו ה', והכל מלא אהבה, אין דין כלל.

 

מתאחדים דרך הפנימיות

הרב זלמן גופין
משפיע

מסופר בזהר שביום הסתלקותו אמר רבי שמעון בר יוחאי על עצמו: "כל ימי הייתי קשור בקשר אחד עם הקדוש ברוך הוא והיום אני מאוחד איתו".

בעצם ישנם שלושה סוגים של חיבור עם הקדוש ברוך הוא: דביקות, התקשרות והתאחדות.

דביקות היא חיצונית בלבד. ניתן לקחת שני חפצים שאין ביניהם כל קשר, למרוח דבק ולהדביק אותם זה לזה.

התקשרות היא פנימית הרבה יותר, כמו שאמר יהודה "ונפשו קשורה בנפשו" – נפשו של יעקב קשורה בקשר פנימי עם נפשו של בנימין.

אחדות – דבר אחד.

כאשר לימוד תורה וקיום מצוות נעשים בקבלת-עול בלי חשק ותענוג – אזי דבוקים בה', כי לא ניכר הקשר בין יהודי לקדוש ברוך הוא. ואם עושים אותם בחשק ותענוג – ניכר הקשר הפנימי בין יהודי לקדוש ברוך הוא.

אך הקשר של יהודי עם הקדוש ברוך הוא מצד הנשמה הוא אחדות אחת – "חלק א-לוה ממעל ממש". כאשר לימוד תורה וקיום מצוות נעשים מתוך הקשר העצמי בין הקדוש ברוך הוא לבני ישראל, הם מהווים ביטוי לאחדות הזאת.

ביום הסתלקותו הרגיש רבי שמעון בר יוחאי את הקשר העצמי עם הקדוש ברוך הוא, ובו ביום הוא פתח את הצינור לכל עם ישראל, שעל ידי לימוד פנימיות התורה נזכה כולם להרגיש את האחדות עם הקדוש ברוך הוא.



ל"ג בעומר -  קבלה לעם?

הרב גור אריה ארגמן
מורה ויועץ ע"פ הקבלה והחסידות

בגמרא (שבת קלח:) מסופר כי בזמן שחכמינו אמרו: "עתידה תורה שתשתכח מישראל", בא רבי שמעון והבטיח: "חס ושלום שתשתכח תורה מישראל".

נראה שהבטחה זו התבססה על כך שעומק הסוד שבזוהר הקדוש הוא שיציל אותנו מן השכחה שבמחשכי הגלות.

מהו אפוא "הסוד" שיביא רפואה לנפשנו? זהו הקשר הישיר ו"החופשי" עם ה'.

המושג המרכזי של הזוהר הוא "עשר הספירות", שהינן הפירוש וההרחבה של שם הוי"ה. כיון שמבנה הספירות מקביל לצורת הנפש והעולם, יש לנו היכולת להכיר את הבורא המתגלה באותן ספירות.

אם בימים עברו נחלקו גדולי ישראל היאך ניתן לפנות לקב"ה? הרי הוא אין סופי, וכל יחס, יהיה המרומם ביותר, רק מגשים...  נראה בעליל שסוגיה זו הוכרעה כפי המסורת המקובלת בקרב חכמי הסוד. האמונה הטבעית שלנו, יהודים פשוטים, כיום, מכוונת ומתאימה בדיוק לסוד הזה של ספר הזוהר.

רוח הקודש עמדה לאר"י הקדוש, לרמח"ל, לבעל שם טוב ולרב קוק זצ"ל לגלות את הסוד ולקרוא לעם ישראל: "התעוררו! יש השם בקרבנו, רזין דאורייתא חיים ומפכים, קול התור נשמע בארצנו, והגיעה העת לטעום מאילן החיים". גם אם נדמה לפעמים שהקריאה נותרה אילמת, נבחין שבפועל 'המעיינות נפוצו' ומהפך מחשבתי התרחש. תפיסת האמונה של עם ישראל כיום מכילה את הסתירה שבין השלמות האין סופית ובין ההתגלות הא-להית.

היכולת לשאת את הידיים כלפי השמים ולפנות אל ה' יתברך בצורה ישירה, להשיח את דאגות הלב בפניו ועם זאת לדעת באופן ברור שהוא אין סוף ובלתי נתפס, זהו סוד 'עשר הספירות'!

ואמרתם כה לחי...