נשים

מלחמת אור בצל

יש אבחנה עמוקה ויסודית בין כאב לעצבות. כאב הוא רגש, יש בתוכו חיים והתפתחות. לעתים בלתי נסבל לשאת אותו, אבל הוא מגדל אותנו. עצבות, לעומת זאת, היא בלבול עמוק. היא ספקות שאוכלים אותנו מבפנים ולא מאפשרים לנו לבטוח בזכות שלנו להתקיים כאן, להגן על עצמנו.

במלחמה, כמו זו המתנהלת בימים אלו, יש להבדיל בין הכאב לעצבות.

הכאב על החיילים הנופלים הוא בלתי ניתן להשגה. הכאב על כך שזהו המצב שלנו כעת, הכאב על הפגיעות בדרום, הכל בא יחד וזה איום ונורא. אבל אנחנו צריכים לעמוד היטב על המשמר ולא להתבלבל, לא לחשוב שאין לנו זכות קיום פה, לא להתעצב ולהיות בנמיכות רוח. "הרי זו מלחמה על ירושלים. כל העולם נגדנו. זו מלחמת אור בצל, לכן עלינו להתפלל להיות חזקות" (ימימה, חלק לשעת מלחמה). זאת העבודה שלנו – התפילה להיות חזקים, לשאת באומץ את התלאות גם כשקשה מאוד, מפני שהמלחמה צודקת.

אהבה בלתי ניתנת לתפיסה

הלב היהודי, מסבירה ימימה, הוא לב רגיש. אם הוא נכנס לספקות ומהם לעצבות – הוא יורד, הוא נסגר וסוער. הרגש הטוב שקיים בו – הופך לרגש נמוך, "הוא פוגש את ההפך מאהבה, ואז הוא יורד באופן כזה שהוא עלול להיפגע מהאויב, כי הוא יוצא מהאור לצל". לכן התפילה המהותית והעמוקה ביותר היא לשמור על חוזק, על חוסן. לא לחשוב שהאחדות הנפלאה תימשך מכוח ההרגל אלא להתפלל עליה, לבקש רוממות רוח גם בשעות הקשות ביותר. לא להתנתק חלילה מן החיבור העמוק להשגחת ה' אלא להיות תמיד תמיד באור. זוהי עבודתנו לשעת המלחמה.

רבות עוד ידובר במלחמה הזאת. באחדות, בתפילות, בנסים, בגבורת הלוחמים ובמסירות הנופלים. אולם מכל פלאות המלחמה ומכל תלאות המלחמה, הדבר שהכי מפעים אותי הוא ההרגשה כמה ה' יתברך אוהב אותנו. כשעוצרים ומתבוננים בזה, מבינים שעם כל הכאבים האיומים שהמלחמה מותירה בנו, יש פה מהלך שקט ויציב של אהבה עמוקה בתכלית. הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם כי אנו עמו ונחלתו, לא בגלל טובה אקראית ולא בזכות מעלות חיצוניות, אלא בדיוק כמו באהבה – עומק הקשר בלתי ניתן להסבר, בלתי ניתן לתפיסה, אך דווקא בגלל זה הקשר עבות וחזק כל כך.

הנחמה האמיתית

אנו נמצאים בימי נחמה גדולים. למעשה, הדרך מן המיצר אל המרחב עוברת בנחמה שמעניק לנו ה' יתברך. הפירוש המילולי של המילה "נחמה" הוא עידוד, תמיכה והשתתפות בצער. אולם הנחמה שהקדוש ברוך הוא מציע לנו בשבע השבתות הקרובות היא עמוקה יותר. "שובה ה' עד מתי והנחם על עבדיך" (תהלים צ). רש"י: "חשוב מחשבה טובה על עבדיך". נובעת מתוכנו בקשה להבנה הדדית שמה שהיה עד כה ישתנה מעתה והלאה, שהסיבות בגינן ידענו חורבן – ישתנו לחלוטין. אנו מתפללים להינחם־להתחרט על העבר, בשביל להגיע לעתיד נכון יותר.

שורש נוסף שדומה לשורש המילה "נחמה" הוא "להנחות" ("ולא נָחָם אלוקים דרך ארץ פלשתים", שמות יג, יז). עומק המושג נחמה הוא לא להישאר כאן, במקום שאחרי השבר, ולהסתפק בחיבוקי עידוד. עומק המושג נחמה הוא בקשה מהקדוש ברוך הוא שינחה אותנו לעתיד של תיקון. של בנין. של שיר חדש ברחובות ירושלים, "ששון ושמחה ימצא בה". את המלחמה הזאת אנחנו לא עוצרים כאן, באנחת רווחה שהמערכה מסתיימת. הנחמה האמיתית, כמו גם הניצחון והשמחה האמיתיים, הם בנין ירושלים.

(תודה לעידית שליו)