חסידות בית אברהם

שמונים שנה אחרי, כל בחור ישיבה מצטט את "אורות" ו"אורות הקודש". אך עוד בחייו של הרב קוק היו שראו בו את צדיק הדור ונהגו בו כאדמו"ר לכל דבר אנשי עמל יחד עם רבנים הצטרפו לחסידות, מיסודה של הציונות החרדית. בתי המדרש והמנהגים החסידיים צברו תאוצה שש שנים בלבד לפני פטירת הרב זצ"ל האם יד מכוונת מחקה את סיפורה של חסידות "בית אברהם", בה הכתירו חסידים מפולין את הרב קוק לאדמו"ר? עדויות שונות מוסיפות ערפל סביב השאלה האם הרב זצ"ל קיבל את המינוי וראה את עצמו כאדמו"ר. לכבוד ג' אלול, יום ההילולא השבעים ותשע

ה

רב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, מי שייסד את הרבנות הראשית לישראל ונודע בגאונותו, בצדקותו וביחסו החם לציונות, נפטר בתאריך ג' אלול תרצ"ה. הראי"ה קוק זצ"ל כתב משנה שלמה שמקיפה נושאים ועניינים רבים, ונלמדת בעיקר באין־ספור בתי מדרש של הציונות הדתית המתחנכים לאורה. הוא ראה את עצמו כשייך לבתי מדרש שונים: בילדותו גדל בצל חסידי חב"ד, שלפי עדותו השפיעו עליו רבות, ובנערותו למד בישיבת וולוז'ין הליטאית, שם קיבל את דרכו הלימודית. מתוך העולמות הללו פיתח את תורתו הייחודית, בה כלל יסודות עמוקים מתורת הבעל שם טוב ומקבלת הגר"א גם יחד. רוב תלמידי הרב קוק ראו אותו כממשיך דרך הגר"א והמעיטו בחשיבות השפעתה של החסידות עליו, לכן הם לא נתנו דגש על העיסוק בעבודת ה' ועל הביאורים לתורת החסידות המצויים בתורתו.

ר' שמואל חיים לנדוי, מגדולי חסידי סוקולוב־קוצק וממנהיגי הפועל המזרחי, סיפר שהגיע פעם לדון עם הראי"ה בענייני הכלל. כאשר יצא משם היה כולו נפעם מדמותו של הרב קוק ואמר: "יש לנו רבי גדול ואין אנו יודעים להיות לו לחסידים". אבל היו כאלו שידעו כיצד להיות חסידים לרבם הגדול. חסידים אלו דבקו בו מרחוק, מפולין, והכתירו אותו לרבי - לאדמו"ר שלהם. חסידי "בית אברהם" התאגדו בעיירות שונות והקימו להם "שטיבלך" משלהם, בהם התאחדו בתפילה על פי מנהגיו של הרב קוק ולמדו את תורותיו. השואה מחקה את זכר החסידות, אבל בשנים האחרונות התגלו מסמכים וסיפורים ששפכו אור על סיפורה של החסידות הבלתי מוכרת.

"מכתב קודשו שתינו בצמא כמה פעמים"

ידוע לנו על ארבעה שטיבלך כאלו בפולין - בוולצלווק שבפרברי ורשה, בלודז', בזיראדוב ובפאביאניץ. הם הוקמו בשנים תר"ץ־תרצ"ב והתפתחו במהירות עצומה. מספר חודשים לאחר שנפתח בית המדרש בלודז', למשל, התפללו בו כמאה חסידים באופן קבוע. כל אחד מבתי החסידים הללו שלח מכתב לרב קוק בו הודיעו על פתיחת השטיבל, וביקשו שיהיה להם לאדמו"ר, ייתן להם הדרכות בדרכי התורה ועבודת ה' וייעץ להם בעניינים שונים. עם התפתחות החסידות התחילו גם לערוך אליו נסיעות להקבלת פניו בחגים. זאת לא הייתה התארגנות ספונטנית, אלא מהלך מתוכנן של אנשי הציונות הדתית בפולין שראו את עצמם כחרדים־חסידיים לכל דבר וחיפשו אדמו"ר שידריך אותם. קהל החסידים היה מגוון, בין החסידים היו אנשי מעשה העובדים לפרנסתם ויחד איתם אברכים בני תורה ואף רבנים כמו רב העיירה זיראדוב - הרב יחיאל מאיר קרימסקי זצ"ל, רבה של וולצלווק - הרי"ל קובלסקי זצ"ל שהיה מתלמידי ה"אבני נזר" (שכינה אותו "ארון הספרים שלי") ובנו של הרב של לודז' - הרב שמחה טרייסטמאן הי"ד, שנודע בשיעוריו המאלפים שמשכו רבים מבני העיר להצטרף לחסידות "בית אברהם".

"לכבוד מרן של כל ארץ ישראל והגולה", פונים החסידים אל רבם בעקבות הקמת בית החסידים הראשון, "כבוד קדושת ראש הרבנים אדמו"ר הרב הגאון אברהם יצחק הכהן שליט"א... ברגשי עונג הננו מתכבדים להודיע לכבוד קדושתו, שזה כשישה חודשים מתקיים במחננו בית תפילה בשם 'בית אברהם' בתור אות הערצה, כבוד ויקר לכבוד קדושתו. המתפללים הינם אברכים ובחורים חרדים לדבר ה'... מקבלים מרות כבוד קדושתו, מסתופפים בצל קדשו ונכספים לזכות להיות נהנים ומושפעים מזיו רוחו". בהמשך המכתב הם מספרים לו על השיעורים שמתקיימים ועל סדרי התפילות, ביניהם מנהגי חסידים לרבם, כמו "בעליות לתורה מברכים ב'מי שברך' את כבוד קדושתו". למכתב הזה צורף צ'ק כפדיון נפש לראי"ה. מעניין לציין שהחסידים הודיעו על הקמת בית המדרש רק שישה חודשים לאחר הקמתו.

כרבי לוי יצחק מברדיטשוב

מה הניע את החסידים שבפולין להרחיק עד ארץ ישראל כדי למצוא להם רבי? על השאלה הזו הם עונים במכתבים וכתבים שנותרו מתוך הפעילות שלהם. מייסד "בית אברהם" בזיראדוב, ר' שמואל יהודה טיקוצינסקי, כותב במכתבו מה הוא מחפש ומצפה למצוא ברבי: "מאוד הנני משתוקק לקנות לי רב ללמוד ממנו לא תורה מיכנית, רק לימוד לחמם ולהלהיב אותי, שזה מוצא אני רק בכבוד תורתו... שהנני מוצא בה הסינתזה של אהבת ישראל אהבת תורה ואהבת השם... שיטתו באהבת ישראל, שלא הייתה רק בהרב לוי יצחק מברדיטשוב ז"ל, נמצאה כהיום בכבוד תורתו, ואשרי לדור שזכה למנהיג בארצנו הקדושה כמו כבוד תורתו". את שלושת עמודי החסידות - אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל הוא חש כי מצא אצל רבו.

אחד מראשי חסידי "בית אברהם" בלודז' היה ר' יעקב אלחנן פלאי (פיליק). ר' יעקב זה היה חסיד רדומסק, ואחר כך בעת שהותו בארץ ישראל היה מקורב לאדמו"רי לעלוב. באגרת שכתב הוא מסביר את מטרתו בייסוד חסידות "בית אברהם": "בזמנים האחרונים הרגשתי מאוד את החיסרון ליהודי הדתי אם אין לו התקשרות לאיזה צדיק הדור. אך כמובן שלאנשים כמוני... אינם יכולים להידבק ולהתקשר אם לא בצדיק עליון באמת, התופס את ההוויה הישראלית תפיסה כוללת ומקיפה, כמו מרן הרב קוק שליט"א". חסידי הרב קוק ראו בו לא פחות מאשר צדיק הדור.

חלק מחסידי "בית אברהם" סיפרו שהחליטו להתקשר לרבם לאחר שפגשו אותו בעת ביקורם בארץ ישראל. אחת התופעות ששבתה את לבם הייתה הסעודה שלישית בבית מדרשו, אליה נהרו רבים מבני ירושלים. את שולחנו ניהל כ"טיש" חסידי, "בעלי מנגנים" מחסידי ירושלים היו שרים מזמירות סעודה שלישית וניגוני חסידים, והוא עצמו היה אומר "תורה" ארוכה בה שזר נגלה ונסתר. בכל המכתבים שבהם מודיעים החסידים לרב קוק על פתיחת בתי המדרש של "בית אברהם", חוזרת הבקשה להכיר את מנהגיו בקודש ובייחוד את סדרי הנהגתו בסעודה שלישית. במשך שנים לא נמצאו מכתבי התשובה שענה האדמו"ר לחסידיו, אך בשנים האחרונות נמצא מכתב אחד כזה: "בסעודה שלישית מנהגנו שמתקבצים ואחר קיום מצות הסעודה מתחילים אנו בזמר בני היכלא ומזמור לדוד ד' רועי, יצווה צור חסדו, ברוך א' עליון, יום שבתון, דרור יקרא, י' רבון, ידיד נפש. ובשבת מברכין מנגנים יחדשהו בנוסח ארץ ישראל... ואחר כך אני מדבר מעניין הפרשה או היום בעזרת ה', ומתפללים ערבית בבית הישיבה הקדושה שלנו, ומבדילין ומנגנים 'המבדיל בין קודש לחול'...". בכל השטיבלך של "בית אברהם" התחילו לנהוג כך בסעודה שלישית וגם היו מלמדים מדברי תורתו של הרב קוק זצ"ל.

בשטיבלך הקימו שיעורים וערכו סעודות ראש חודש שבהם עסקו בכתביו של הראי"ה. בעקבות בקשת החסידים במכתב לרב צבי יהודה, בנו של הרב קוק, התחיל ר' אליעזר קלמן פרנקל לכתוב את התורות שאמר הרב בסעודה שלישית ולשלוח אותן לפולין מדי שבוע. הכתיבה הפכה לבסיס הספר "שמועות הראי"ה" על ספר בראשית.

"אין אני רבי, רק רב"

לא בקלות הסכים הרב קוק לקבל על עצמו להיות לאדמו"ר. הגאון ר' כתריאל פישל טכורש היה ממקימי "בית אברהם" בוולצלווק. כשעלה לארץ בשנת תרצ"ג מסרו בידיו החסידים מגילת קלף ובה בקשה "רשמית" שיקבל עליו להיות לאדמו"ר. כאשר מסר לו את האגרת, הסתכל בה הרב קוק ואמר "אתם הכתרתם אותי בתור אדמו"ר, לא אדמו"ר אנוכי... אולם אני שמח ששמי קשור עם בית־מקדש־מעט, שמרביצים בו תורה ויראה, ויהי חלקי עמכם". גם למכתבים לא ענה הרב קוק בהתחלה אלא רק לאחר הפצרות מרובות. יש הטוענים שהסירוב הראשוני היה מפני התנגדותו בכלל לעצם הרעיון והתנגדותו לאדמו"רות החסידית, אך אנשי "בית אברהם" הסבירו שיחס זה נבע רק מענוותנותו הגדולה, מה שרק הגביר בהם את ההערצה אליו ואת הרצון להתקשר עמו.

אירוע משמעותי בתולדות חסידות "בית אברהם" התרחש בחנוכה תרצ"ב. חסידי פאביאניץ רצו לכתוב להם ספר תורה ולהכניסו לבית המדרש. כמה מראשי החסידים נסעו מפאביאניץ לירושלים אל האדמו"ר הרב קוק ובידם יריעות קלף על מנת שיתחיל את כתיבת האותיות. כתיבת האותיות נערכה במהלך "טיש" שערך הרב קוק לחסידיו. בספר "שמועות הראי"ה" נמצא מאמר אותו אמר הרב קוק באירוע הזה, בו דיבר על מעלתה של כתיבת ספר תורה בימי החנוכה ובייחוד בארץ ישראל. וכך סיים את דבריו: "התחלת כתיבת ספר תורה שאנו חוגגין היום זיכו אותנו ידידינו אשר בפאביאניץ, פולניא. מתפללי בית הכנסת 'בית אברהם', אשר ידועים במסירותם לבנין הארץ ברוח התורה... ויזכו לעלות פדויים לציון ברנה להמשיך פעולת בנין הארץ בעצמם".

כשש שנים בלבד לאחר הקמת החסידות, נפטר הרב קוק בשנת תרצ"ה. המסמכים שהתגלו בשנים האחרונות מראים שהחסידות המשיכה להתקיים אף לאחר פטירתו. "עכשיו חברים יקרים", כתב ר' יעקב פלאי לחבריו שבפולין לאחר שתיאר את לווית הרב זצ"ל, "חזק ונתחזק! נתאושש ונבליג על יגוננו ובמשאת נפשו של כ"ק אדמו"ר זצלה"ה ננוחם... ירושה גדולה השאיר לנו כבוד מרן הגאון הקדוש זצ"ל... כי יותר משהיה רבנו הקדוש נשמתו בגנזי מרומים צדיק הדור, היה צדיק החיים והוא השאיר לנו דרך חיים שעלינו ללכת בה, לזכור היטב את דבריו הקדושים במכתביו להתאמץ ולהשתדל להיות ראויים להיקרא בשמו".

חסידות "בית אברהם" המשיכה להתקיים ואף התארגנה לעלייה לארץ ישראל, אלא שהשואה הקדימה אותה ובכך הגיעה החסידות אל קיצה, אולם מאות אלפי תלמידי תלמידיו ממשיכים את דרכו ותורתו לתפארת. מעניין לדמיין איך היו נראים פני הדברים אם עד היום היו מסתובבים בינינו חסידים, עם זקן ופאות, קפוטה ושטריימל - חסידים של הרב קוק...