נשים

חירות

רינה היא בחורה מדהימה שזכיתי להכיר, אהובה על כולם, מהמתנדבות, המארחות, אלו שתמיד אפשר להיעזר בהן. הבעיה היא שתמיד אפשר להיעזר בה. היא לא יודעת גבול בנתינה. לא יודעת לומר לא. כך שהיא מוצאת את עצמה פעמים רבות ממש כועסת מבפנים כמובן על אנשים שמבקשים הרבה יותר ממה שמקובל, על אותם שממש לוקחים את כוחותיה האחרונים, על חברה שתמיד רוצה ללמוד אתה ביחד, למרות שפעם היא הצליחה לומר לה ממש בעדינות שהיא מתרכזת הרבה יותר טוב לבד.

כשה"כן" מגיע מאי־היכולת לומר "לא", גם הכן הוא לא כן. כל מידה שאיננו שולטים בה, ואפילו הטובה והנעימה ביותר, הופכת לשולטת בנו!

אף אחד לא יגיד לי מה לעשות

יפעת היא מאותן נשים מלאות עשיה, היא היוזמת פרויקטים בישוב, מרימה מסיבות פורים לנוער, התנדבויות בבתי חולים והפגנות בעת הצורך, אצלה הכל אפשרי – כל עוד היא זו שתעמוד בראש. לקבל מרות מאדם אחר, או שדברים יתנהלו בשונה ממה שנראה לה נכון – זה פשוט בלתי אפשרי עבורה. גם כשהיא ממש מנסה זה הולך צולע, ובסוף היא בדרך כלל פורשת באמצע. זה לא בשבילה.

מי בראש?

הצורך למצוא חן, או לחילופין לעקוץ. החובה להצליח, או להביע את דעתי, להזיז דברים מהר, להיכנס לעומק הדברים או דווקא להתרחק מהם. לעבוד כמה שיותר, או לבזבז... כל אלו הן רק דוגמאות לסוגי תכונות. כל תכונה כזו – אם איננו יודעות להרפות ממנה, ולהתנהג לפעמים גם הפוך ממנה - זה סימן פשוט לכך שהיא שולטת בנו.

אברהם, שהיה כולו מרכבה לחסד, נתבקש על־ידי ה', לעבוד אותו במידת הדין, ללכת ולשחוט את בנו בהר המוריה. יעקב איש תם, הוצרך ביד ההשגחה להתמודד עם עשיו ולבן... וזה רצון הבורא מאתנו גם היום – שנדע להלך בחופשיות, שנתרגל את היכולת לזוז בתוך צירי התכונות.  לנוע בטבעיות בין פזרנות לחסכנות, בין קשיחות ורוך, בין דיבור לשתיקה, בין כן ללא.

איזון

המילה "איזון" שכל־כך מתבקשת כאן, פעם ממש הרגיזה אותי! חשבתי לעצמי שאם כולם ישנו את טבעם המיוחד ויהיו "מאוזנים" הכל יהיה די אפרורי. אף אחד לא יהיה קיצוני לשום תחום, העולם יהיה מובל על־ידי תנועות מאוד שגרתיות. הכל מרובע ונכון כזה, בסדר, באמצע.

כך חשבתי עד שזכיתי לשמוע איש חכם שהסביר כי אדם מאוזן הוא זה שיודע להלך על כל הסקאלה מקוטב אחד למשנהו. אותה גמישות של תזוזה היא האיזון עצמו, היכולת להגיב פעם בפיזור ובפעם אחרת בחיסכון, לדעת לומר מילה חריפה כשצריך, ולחבק בעת שנכון הדבר, לפי שיקול בחירי, נקי מ"אין ברירה", או מ"לא מסוגלת" – היא היא האיזון. איזון זה יכול להגיע אך ורק כשאני לא מחויבת מבפנים להתנהג בצורה מסוימת, אז אני חופשית, גמישה בתגובותיי, ובעלת בחירה של ממש. בת חורין.

ידוע כי אברהם נקרא "ירא אלוקים" רק לאחר העקידה, וזאת מפני שרק לאחר שפעל כנגד טבעו הרחמן בשביל לעבוד את אלוקיו, הפך לחופשי לחלוטין מכבלי טבעיות הנפש. כל מה שעשה הגיע מתוך בחירה אמיתית, נקייה ומשוחררת, מתוך רצונו לעשות רצון בוראו.

 ייעוץ ושיעורים פתוחים של מיכל מתקיימים ברעננה וברמת גן.

 yael.habany@gmail.com או ב''''''