שאלת השבוע

החסידות מלמדת להשליט את המח על הלב.ומה עם רגשות?

איכות אחרת

הרב נחמיה וילהלם
שליח חב"ד בתאילנד

המוח והלב פועלים בהסכמה שמי שיתפוס את המושכות ינהיג את זולתו. כשהלב מנווט ומעורר בקרבנו רגשות, המוח נכנס לפעולה ומתחיל לשרת אותו. הוא מעניק הסברים והצדקה לרגש.

ברוב הזמנים רובנו מתנהלים בצורה כזאת. כשמשהו לא כשורה אנחנו כועסים או עצובים, וכשמישהו שואל "למה אתה כועס?", הוא מקבל מיד הסבר מפורט ומנומק היטב. ההסבר טוב כל כך, עד שנוצר הרושם כאילו ההחלטה לכעוס הגיעה מתוך מחשבה, כשבעצם איננו שמים לב כיצד הרגשות ניווטו את השכל ועד כמה אסור לנו לסמוך עליהם.

רגש הוא דבר לא יציב. אדם יכול לשקוע ברגש אחד ולאחר רגע לקבל תמונת מצב שונה ולהיסחף עם רגש הפוך. תורת החסידות מלמדת אותנו שאם אדם רוצה רגש חזק ויציב עליו להקדים לרגש את המוח, שיבדוק האם כדאי לפתח רגש לכיוון הזה. ההסכמה בין המוח והלב עובדת גם לצד השני – כשההיגיון מחליט לנווט הלב בא בעקבותיו ומקבל את מרותו. לאחר שהמוח יבדוק ויאשר לרגש להיפתח, יוכל להיווצר רגש מבוסס וחזק בהרבה מהמקובל. השאלה האם הרגשות יהיו עדיין רגשות תהפוך לנלעגת אל מול רגשות בעלי איכות אחרת. השאלה החדשה תהיה: כיצד עד היום חשבנו שהרגשנו?

 

ראשון אך לא יחיד

הרב איל ורד
מכון מאיר

גדולי השכל בעם ישראל הם גם גדולי הרגש. דוד המלך, "יושב בשבת תחכמוני", הוא גם מחבר ספר תהילים. הרב קוק הפוסק והרב הראשי הוא גם מקובל ומשורר שירת הקודש. הרבי מליובאוויטש שגאונותו בכל חלקי התורה באה לידי ביטוי בכל התוועדות, היה בוכה בדמעות שליש כאשר דיבר על מצבם של יהודי רוסיה.

"מוח שליט על הלב", כך אכן למדנו מתורתו של האדמו"ר הזקן, ויש לדקדק במילים: "מוח שליט על הלב" נאמר, "מוח מבטל את הלב" לא נאמר. המוח מכוון ומדריך, בודק האם הרגשות נובעים ממקומות שאינם טהורים, מפחד, מבהלה או מהתרגשות שאינה במקומה. המוח מטהר את הלב מסיגים, כדי שיתרגש מדברים ראויים. תוספת הדעת יודעת לשמור את הרגש הטוב למקומות להם הוא מיועד, ומונעת מאיתנו לבזבז כוחות רגשיים לריק ולבטלה.

על המוח להיות קודם ללב. אם אצל ילד הלב קודם למוח, הרי שבתהליך ההתבגרות המוח מקבל את מקומו כראשון אך לא כיחיד, שהרי האדם הוא לא בריה שכלית מופשטת, והרגש הוא זה שממזג את הידיעות בתוכנו והופך אותן לדבר שנוגע בנו. בסופו של דבר מהווה הרגש סוג של אינדיקציה למה שמתחולל בעולמנו הפנימי. ככל שהעולם הפנימי יהיה בנוי ומלא יותר בחכמה ובדעת ה', יעיד עליו הלב שיתמלא ברגשות קודש.

 

כנגד כל התאוות

הרב עופר גיסין
"נקודה טובה" תל אביב

"כי המוח שליט על הלב", כותב בעל התניא, "שכל אדם יכול ברצונו שבמוחו להתאפק ולמשול ברוח תאוותו שבלבו". למדנו מדבריו ששליטת המוח על הלב היא דווקא על תאוות הלב המושכות את האדם למעשים שליליים ואסורים, ולא על הרגש במובן המקובל כיום. העצה המעשית היא שבכוח ההתבוננות ובכוח הרצון כל אדם יכול להכניע את תאוות הלב על ידי המוח.

כל הצדיקים מתנבאים בסגנון אחד. כך מצאנו גם אצל רבי נחמן מברסלב שכתב (ליקוטי מוהר"ן ל"ג, ז') שלכל אדם יש  במוחו נקודת דעת של אמונה, ועל ידי שהאדם מקשר את לבו לדעתו הוא יכול למשול במידות שבלבו ולהכניע את היצרים והתאוות. במקום אחר (שיחות הר"ן נ"א) הוא אומר שיש לאדם "חכמה בכוח", ועל ידי שהוא מוציא אותה אל הפועל הוא מסוגל לעמוד נגד כל התאוות "ואפילו נקודה אחת מן השכל יכולה לעמוד כנגד כל העולם עם התאוות".

למדנו יסוד שאינו ידוע כל כך, שעיקר העבודה היעילה נגד טלטלת הנפש בדחפים בלתי רצויים היא לגלות את השכל שבמוח ולהשליט אותו על הצד השלילי שברגשות הלב.

אי אפשר להגזים בחשיבות הרגשות שבלב לעבודת השם. "בבית אלוקים נהלך ברגש", הרגשות הם חיות הנפש ותנועתה ביחס לעצמנו, ביחס לזולתנו ובעבודתנו את הבורא. רק רגשות טהורים ונקיים מתאוות ומסיבוכים יכולים לתת את התועלת המרובה הזו. המוח שולט על הלב ומזכך את הרגשות, וכך מאפשר לנו להיות קרובים אל הבורא, רגישים ונרגשים, אבל מזוככים ומושכלים. יהי רצון שנזכה.