הפקולטה למדעי הזוגיות

הבה נתבגר

בגרות פירושה שמותר לי להביע דעה, לרצות, לחשוב ולקחת אחריות. אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי, על מעלותי וחסרונותיי הבה נתבגר

אחד מהדברים החשובים ביותר להצלחת הזוגיות, הוא פיתוח בגרות פנימית. חכמים הגדירו "בן שמונה־עשרה לחופה", שנים ארוכות לאחר גיל מצוות, מכיוון שחתונה דורשת בגרות שמעבר לבגרות הדרושה לקבלת עול מצוות. לא לחינם אומרת לנו התורה "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו". חתונה דורשת את עזיבת ההורים, כלומר, התבגרות מהמקום הילדותי. אם התדמית האישית של האדם בעיני עצמו היא ילדותית, יקשה עליו לפתח זוגיות טובה.

מחפש אישור או מאושר

ילד הוא תלותי. בתדמית אישית ילדותית האדם כל הזמן זקוק ל"אישור" חיצוני ופידבק על ערכו ומעלותיו. הבגרות היא בעצם הבשלת זהות־עצמית נכונה, היוצרת גישה נכונה של האדם אל עצמו.

בתדמית אישית של בגרות, האדם חווה שהקיום והערך שלו, הוא מכוח עצמו, ואיננו מותנה באחרים. פחות חשוב לי מה אחרים חושבים עלי ואיך אני נראה בעיניהם, אלא כיצד אני בעיני עצמי, ביחס שלי אל בוראי, בתפקידי ושליחותי בעולם.

קבלה עצמית אמיתית פירושה היכולת של האדם לקבל את עצמו כמו שהוא. נכון שיש לפעמים חסרונות, והם מהווים בסיס ואתגר לעבודה עצמית, אבל בהסתכלות בוגרת, אני לא נבהל מהחסרונות ולא מתנה את ערכי וקיומי האמיתי בהשלמתם.

בגרות פירושה שמותר לי להביע דעה, לרצות, לחשוב ולקחת אחריות. אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי, על מעלותי וחסרונותי. אני עצמאי ברוחי, ומאמין ביכולת הבחירה שניתנה לי מאת הבורא.

כן אני כן אתה

כשם שילד בטבעו הוא מאוד רגשי, השכל עוד לא התפתח והרגש אצלו מאוד דומיננטי, כך גישה ילדותית היא גישה שנותנת לרגש לסנוור את המציאות. בגרות לעומת זאת היא ראיה ריאלית, מציאותית, עובדתית, של האדם את עצמו ואת העולם שסביבו.

זה לא אומר שרק מי שהוא מושלם יכול להתחתן, אבל נדרשת מינימום ולפחות התחלה של בגרות, המתבטאת ביכולת של האדם להכיר את עצמו, באמת, לא רק דרך המשקפיים של האחרים, ולא בראיה רגשית וצרה.

למרות שבזוגיות צריך להיות הרבה רגש, התנאי להצלחתה היא ראיה בוגרת של המציאות, מתוך ראיה שכלית ועובדתית. בגרות כזו מאפשרת לראות גם את בן הזוג באותו אופן. למי שקשה לקבל את עצמו, קשה יהיה לקבל את זולתו. מי שמאמין בערך האמיתי של עצמו, יהיה מסוגל לראות גם את השני ולקבל גם אותו.

תלמדו להעריך

לבנות זוגיות טובה זה אתגר גדול. זוגיות יכולה להיות פוטנציאל לקושי ולסבל חלילה, או מקור לאושר. בנייה של זוגיות שונה מכל מערכת חברתית אחרת. במערכת הזוגית הדינמיקה שונה, ייחודית, וצריך ללמוד איך לפתח אותה. קשר בין בני זוג הוא קשר שאמור ליצור חיבור שלם בין שני עולמות שונים בתכלית.

במערכות יחסים אחרות אין זה כך. אצל הורים וילדים לדוגמה, ההורה אוהב את הילד שלו כי הוא מרגיש שהוא חלק ממנו, וכן להיפך. ביחסי עבודה לעומת זאת, כל אחד הוא שונה ועולם בפני עצמו, אבל גם אין מטרה ואידיאל להגיע לחיבור שלם; הקשר הוא רק כלי ואמצעי לפרנסה וכדומה. בזוגיות לעומת זאת יש שוני והבדל בין בני הזוג, הם מגיעים ממקומות אחרים, ואף שונים במבנה הפנימי שלהם מעצם היותם איש ואשה, אך הקשר צריך לבטא חיבור שלם. זהו אתגר חשוב ולא תמיד פשוט.

המערכת הזוגית מקרינה על כל תחומי החיים. וכמו שכותב  הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסון, לזוג צעיר:

"חייב אני לומר דבר שכואב לי מאד לאומרו: היה לי צער גדול מאד... אל תתרעמו על התבטאותי הישירה – מן הקלות בה אתם מעריכים את חיי המשפחה.

אתם עדיין צעירים ולא מנוסים מדי, וודאי חסר לכם גם את הידע התורני הנדרש, וההסברים הדרושים, לדעת את החשיבות העליונה ביותר בחיים, של חיי משפחה, בחיי האדם ותולדותיו לדורי דורות. הכל ללא יוצא מן הכלל, תורה ומצוות, בריאות, ילדים, פרנסה, לגרום נחת להורים ולידידים טובים, להיות אהוב ונחמד על הבריות - ... הכל תלוי בחיי משפחה נכונים".

 

מוגש על ידי מכון 'דעת' daat.tur@gmail.com