בקדושת השבת המתאחדת

י

ום שישי בצהריים, לב רמת גן. את אזור "כיכר רמב"ם" – הכיכר המרכזית בעיר – שוטפים צלילים עליזים של שירי שבת. שיר חסידי מתחלף בפיוט מרוקאי, ולאחריו ניגון קרליבך. סביבת הכיכר לבשה מראה שונה ומעניין: דוכן מזון, יודאיקה, ספרי קודש, עמדה להנחת תפילין, וכמובן גם דוכן לחלוקה של נרות שבת. על במת הכיכר הופיע צמד נגני רוק שהגיש את שירי השבת המוכרים בעיבוד רוקיסטי סוחף.

המחזה הבלתי־שגרתי היה יריד "לקראת שבת" שהפיקו ישיבת "אש קודש" וקהילת "נהורא" בשיתוף המחלקה התורנית של העיר רמת גן, כאות הפתיחה לאירועי "השבת העולמית".

פרויקט "השבת העולמית" נולד לפני שנתיים בקהילה היהודית של דרום אפריקה, בעקבות יוזמה מקורית של רב הקהילה, הרב גולדשטיין, ש"שבר את הראש" כיצד ניתן לערוך היכרות עם מהות השבת לאלפי יהודים המתגוררים בעירו, כאלו שאינם שומרים שבת כהלכתה.

הרעיון שהגה הרב גולדשטיין היה פשוט, ובכך גם סוד הצלחתו: לפני השבת ולאחריה, וכמובן שלכל אורך השבת – מתקיימים שלל אירועים הסובבים סביב רעיון השבת: ערב לאפיית חלות לקראת השבת, סעודות שבת המוניות, אירוח הדדי בין משפחות, תפילות ושיעורים מיוחדים, וקונצרטים של סדר ההבדלה.

היוזמה המקורית נחלה הצלחה ובשנה שעברה התפשט הפרויקט לקהילות נוספות על־פני הגלובוס: כמיליון יהודים מארבע מאות שישים וחמש ערים בשישים וארבע ארצות השתתפו בפרויקט השבת בשנה שעברה. עבור רבים מהמשתתפים, היתה זו הפעם הראשונה בחייהם בה שמרו שבת.

אתר האינטרנט של "השבת העולמית" מהווה סטארט־אפ מקורי בפני עצמו – כל קבוצה או קהילה המעוניינת לקיים אירוע במקומה, פותחת "דף אירוע" משל עצמה – ומנגד יכול כל גולש לחפש היכן יתקיים האירוע הסמוך למקום מגוריו. האתר החדשני מאפשר להוריד ולהדפיס ערכות מעוצבות ומוכנות אותן ניתן להתאים באופן אישי ואשר תפקידן לענות על צרכי השבת: החל ממודעות לפרסום מקדים, עבור בתדפיסי נוסח התפילה, הזמירות והברכות, וכלה במצגות להקרנה במוצאי השבת.

ביקוש מטורף

ב"שבת העולמית" האחרונה, שהתקיימה בשבת שעברה, המעגל המשיך להתרחב בערים וביישובים שונים ברחבי הארץ. "בשנה שעברה התפרסמה כתבה ב'קרוב אליך' על יוזמת השבת העולמית. כל־כך התרגשתי מהרעיון הזה, ופתאום שאלנו את עצמנו איך לא עשינו שום דבר", מחייך הרב דרור יהב, המלמד בישיבת "אש קודש" לבעלי־תשובה ברמת גן. "זה ישב איפשהו בראש, אבל התחלנו לקדם את זה רק אחרי שמחת תורה".

למרות היערכות מאוחרת ופרסום שהחל רק שלושה ימים לפני השבת, הביקוש הגדול הפתיע את אנשי קהילת "נהורא". "לא ידענו למה לצפות, ולכן נערכנו עם מאתיים מקומות. בדיעבד יכולנו להכפיל את הכמויות, כי היה ביקוש מטורף. ביום חמישי כבר נאלצנו לומר לאנשים שאנחנו כבר מלאים עד אפס מקום. היתה קבלת שבת מאוד שמחה, ובית הכנסת היה מלא באנשים – אנשים מהקהילה שהם בעלי תשובה, אורחים קבועים, וגם הרבה חילונים. למרות הצפיפות, היתה אווירה פשוט טובה, אף אחד לא מיהר לשום מקום. הסעודה שכללה דברי תורה, שירים וריקודים, הסתיימה בערך בשעה עשר, אבל אנשים לא רצו ללכת הביתה, רצו להמשיך את הביחד הזה", הוא צוחק. "שלפנו כמה בקבוקים והתחלנו התוועדות ספונטנית, עם דיבורים על שבת, אחדות ועם ישראל. היתה חוויה מרוממת. זה הרגיש כל־כך טבעי, עד שאנשים שאלו כל כמה זמן מתקיימת שבת כזו. הם הופתעו לשמוע שזו רק הפעם הראשונה, אבל לנו זה גרם לחשוב שאפשר לקיים שבת כזו בכל חודש".

פידבק לא פחות חשוב הגיע דווקא מאנשי הקהילה הדתית־לאומית בעיר. "השבת הכניסה רוח חדשה גם באנשים שלא עסוקים בקירוב, שפתאום נחשפו לצימאון הזה, והם פשוט נדלקו. במהלך השבת דיברתי עם הרבה אנשים ששאלו מה הם יכולים לקבל על עצמם בתחום. זה מדהים", מתרגש יהב.

מאמצים את בית הספר

מוקד נוסף התקיים בבית הכנסת הנושא את השם היבשושי־מקורי "נוסח אשכנז", הממוקם ברחוב ההלכה בעיר. בית הכנסת רחב הידיים שהוקם לפני כשישים שנה על־ידי אנשי "המזרחי", נושא סיפור מעניין כשלעצמו. לאחר שחברי הקהילה המקורית התבגרו או עזבו את השכונה, המניין הלך והתדלדל, עד שכמעט חדל מלהתקיים.

לפני כעשור התמנה רב חדש לבית הכנסת, הרב צביקה וייסקופ, שהחל להרחיב את מעגל המשתתפים בפעילות בית הכנסת, באמצעות יוזמת אירועים שונים עם הקהילה ובית הספר הממלכתי הסמוך, כגון הנחת תפילין, עלייה לתורה ואירועי בת מצווה. מספר שנים נוספות חלפו, ולבית הכנסת הצטרפה קבוצת אברכים חרדית־ליטאית שהגיעה מבני ברק, שחיפשה בית כנסת.

באופן מעניין, החיבור בין זקני המזרחי לחבורה החרדית הצמיח את שתי הקבוצות המסתופפות יחד בבית הכנסת, וכיום מונה בית הכנסת כמאה וחמישים מתפללים, בקהילה מגוונת המחברת מגוון אוכלוסיות.

בבית כנסת זה, המכונה גם "קהילת ההלכה" על שם הרחוב, השתתפו באירועי השבת העולמית כשמונים משפחות מהשכונה, רובן ממשפחות בית הספר שנחשפו לפרסום המזמין בפייסבוק ובתפוצת המייל של בית הספר, בזכות שיתוף פעולה מוצלח עם מנהלת בית הספר וועד ההורים. "חוץ מההיענות הרבה של משפחות מבית הספר, הרב וייסקופ התקשר באופן אישי לכל מיני דמויות שכבר מוכרות לנו, כאלו שמגיעים לבית הכנסת רק ביום כיפור, יארצייטים וכדומה. מי שדאג לכל צרכי הסעודה, היו משפחות הקהילה. גם המשפחות מבני ברק שלא יכלו להשתתף בעצמן, התגייסו ובישלו את הסעודה המשובחת", מספר יואל אשכנזי, חבר הקבוצה הליטאית.

"היו הרבה אנשים שתכננו לבוא לחצי שעה וללכת להמשך תכניותיהם, ופתאום מצאו את עצמם יושבים בסעודה עם אוכל משובח, עם תכנית, דברי תורה ושירה, נשארו שם קרוב לשלוש שעות ולא רצו ללכת. קיבלנו המון תגובות חמות", הוא מתרגש ומקריא מסרונים שהגיעו עם צאת השבת. "אשה אחת סיפרה לנו בליל שבת שזו הפעם הראשונה בחייה שהיא יושבת בשולחן שבת. היא כל־כך התרגשה, עד שהגיעה גם לתפילת שחרית", הוא אומר בחיוך.

שבת ישראלית לבחורים

 מאמריקה

בית חב"ד המקומי בשכונת רמת השקמה, אותו מנהלת משפחת גל, נטל אף הוא חלק באירועי ה"שבת העולמית" בעיר. רק בשבוע שעבר נפתחה במקום ישיבת חב"ד חדשה לבחורים אמריקאים, ועבורם היתה זו השבת הראשונה שחגגו בישראל.

"ישבנו יחד, אנשי הקהילה, תלמידי הישיבה החדשה, וכמובן עוד אורחים ומקורבים שהגיעו", מספר ר' יוסי גל. "זו היתה חוויה עוצמתית במיוחד, והיתה איזו התחברות ספונטנית של כולם עם כולם מתוך אהבה ואחדות אמיתיים. בחורי הישיבה החדשה שהגיעו מקצוות תבל זכו לחוות שבת ישראלית אותנטית, כזו שסיפרו שלא ראו הרבה זמן בגולה. היה משהו מאוד סמלי ומשמעותי בכך שבשבת חל יום פטירתה של רחל אמנו. זה הוסיף והעצים את התחושה שכולנו אחד, שכולנו בנים של האבות והאימהות".

יהב רואה את סוד הקסם של הפרויקט, דווקא בהיותו סתמי, לכאורה. "בעצם, אין פה שום סיפור מרגש, תובנה מבריקה או חידוש מפיל, ובכל זאת, זו בדיוק הנקודה. עצם החידוש הוא בכך שבשבת רגילה, בלי שום סיבה מיוחדת, באו המוני יהודים לבתי כנסת, התפללו ושמרו שבת למרות שזה לא יום כיפור או חג אחר. בחוץ לארץ, בעיקר בבתי חב"ד, יהודים חילונים שבאים לעשות קידוש זה לא מחזה נדיר. מצד שני", הוא מטעים, "זו לא חכמה כשבמהלך מסע או טיול אנשים מחפשים חוויות ומוכנים לצאת קצת מהקופסה. אבל גם כאן, דוקא בארץ, בתוך כל השגרה, ההרגלים והיום יום, העובדה שאנשים בחרו להגיע לדבר כזה מוכיחה עד כמה זה משמעותי".

בקבוצת הווטסאפ המשותפת שנפתחה לקראת השבת, החליפו חברי הקהילות השונות תמונות מההכנות לשבת, רעיונות ופרגונים הדדיים. אשכנזי שואב מכך תובנה נוספת. "יש כאן הרבה קהילות נפלאות, מגוונים שונים, וזו הזדמנות לעשות הרבה דברים גדולים, להפרות אחד את השני ברעיונות, לקיים אירועים בשיתוף התושבים החילונים. עברנו זה מכבר את כל הפוליטיקות, יש כל־כך הרבה מה לעשות כאן בהפצת יהדות, והשבת הזו הוכיחה שאפשר לעשות את זה ביחד".