שאלת השבוע

איך נדע מה השליחות שלנו בעולם?

ללחום    מלחמות!

הרב    צבי    מאיר    זילברברג

משפיע,    בעל    ספר    "שיחות    התחזקות"

חז"ל    הקדושים    לימדו    אותנו    שקיימת    "ירידת    הדורות",    ובדורות    הקודמים    היו    נשמות    הרבה    יותר    גבוהות    והיה    קל    יותר    בעבודת    ה'    -    כוחות    הגוף    והנפש    היו    חזקים    יותר,    ואנשים    יכלו    להגיע    למדרגות    גבוהות    הרבה    יותר    מהדור    שלנו.    ולכאורה    איך    אנו    יכולים,    בעבודה    שלנו,    דור    "עקבו    של    משיח",    להשיג    את    התכלית    ולקרב    את    הגאולה?

אלא    שצריך    לדעת    שהתכלית    בעולם    היא    להוריד    "שכינה    בתחתונים".    דווקא    מתוך    המקומות    הנמוכים,    הגשמיים    של    העולם    הזה    –    משם    עתידין    להיגאל,    כשיאיר    בהם    אור    ה'.   

מלאכים    ושרפים    ועולמות    עליונים    יש    בשמים    בלי    סוף,    אבל    הקדוש    ברוך    הוא    רוצה    את    שוכני    בתי    חומר,    דווקא    את    העבודה    שאנו    נמצאים    בה.    מוקפים    במצבים    שמושכים    אותנו    להיפך    מקדושה,    היפך    מטהרה,    היפך    מהתקרבות    –    ובכל    זאת    נלחמים.

וזה    היסוד    שאבינו    שבשמים    רוצה    שנשריש    בקרבנו    –    שכל    תכליתנו    ושליחותנו    בעולם    היא    ללחום    מלחמות.    אנחנו    לוחמי    מלחמת    ה',    ולכל    אחד    יש    מלחמות    שרק    הוא    יכול    ללחום,    ולכל    יום    יש    את    המלחמות    שלו.    המלחמות    הללו    הן    הנחת    רוח    שלמעלה    –    לא    הניצחון    כי    אם    ההשתדלות    לנצח.   

וכל    אחד    צריך    לדעת    שלמעלה    בשמים    כתוב    מה    יהיו    המלחמות    של    היום    הזה,    באיזה    ''סור    מרע    ועשה    טוב"    במחשבה,    דיבור    ומעשה    נצטרך    לעמוד    מהרגע    שנקום    בבוקר    ועד    הרגע    שנלך    לישון.    יש    מלחמות    שהקדוש    ברוך    הוא    רוצה    שננצח    לגמרי,    יש   מלחמות    שרוצה    שננצח    רק    לשליש    ולרביע,    ויש    גם    מלחמות    שרצון    אבינו    שבשמים    שלא    ננצח    כלל,    והעיקר    הוא    מה    שנלחם.    זה    החביבות    וזה    הנחת    רוח    של    ה'    יתברך    למעלה.    ויהי    רצון    שנילחם    את    המלחמות    היטב    ובעזרת    ה'    נעשה    ונצליח.

 



לעשות    הכל

הרב    נחמיה    וילהלם   

שליח    הרבי    בבנגקוק    –    תאילנד

ראשית,    אם    הקדוש    ברוך    הוא    נתן    לי    תפקיד    -    הוא    יזמן    לי    את    ההזדמנות    לקיים    את    מה    שנדרש    ממני.    לצורך    העניין,    אם    התפקיד    המיוחד    שלי    הוא    לעזור    לאנשים    מסוימים    במקום    מסוים,    ברור    שהקדוש    ברוך    הוא    יוביל    אותי    לאותו    מקום    וייתן    לי    הזדמנות    לקיים    את    התפקיד    שלי.    אבל    גם    אחרי    שהגעתי    לאותו    מקום    יש    לי    בחירה    חופשית    האם    למלא    את    ייעודי    או    להתעלם    ממנו.

 

ולכן    בכללות    על    יהודי    להשתדל    לקיים    כל    מצווה    וכל    דבר    טוב    שמזדמן    לידו    כי    יכול    להיות    שזה    התפקיד    המיוחד    שלו,    וכמו    שהבעל    שם    טוב    אומר    שנשמה    יורדת    לעולם    לשבעים־שמונים    שנה    רק    כדי    לעשות    טובה    ליהודי    בגשמיות    או    ברוחניות,    וברור    שהבעל    שם    טוב    לא    מתכוון    שאם    עשיתי    טובה    למישהו    בתחילת    חיי    אני    כבר    לא    צריך    לעשות    יותר    דבר,    אלא    שאני    אף    פעם    לא    יודע    מהי    אותה    טובה    שבעבורה    ירדתי    לעולם    ולכן    עלי    להשתדל    כל    חיי    לעשות    טובות    ליהודים.

 

כך    גם    בכל    מצווה.    כשחז"ל    אומרים    "מצווה    הבאה    לידך    אל    תחמיצנה",    אפשר    לקרוא    את    זה    בפשטות    שלא    נחמיץ    הזדמנויות    לעשות    עוד    ועוד    מצוות,    אבל    עומק    העניין    הוא    שמצווה    שבאה    לידיי    יכולה    להיות    הזדמנות    חיי    וחבל    שאחמיץ.

 

ובכל    זאת,    איך    נוכל    לסמן    את    המטרה    בצורה    ברורה    יותר?    לפי    האמרה    "כשקשה    לך    סימן    אתה    בעלייה"    המתאימה    לפסוק    "זה    לעומת    זה    עשה    אלוקים".    במצב    בו    הקליפות    מאתגרות    אותי    ומקשות    עלי,    דווקא    שם    אני    יכול    לזהות    שזו    שליחות    שקשורה    אלי,    ולהשקיע    יותר.



לא    יודעים.    עושים!   

הרב    יהושע    ויצמן

ראש    ישיבת    מעלות

 

גם    אם    נקבעה    לנו    שליחות    שמתאימה    לשורש    נשמתנו,    היא    נכונה    רק    בעולם    אידיאלי,    שבו    כל    דבר    נמצא    במקומו    הראוי    וכל    אדם    עושה    את    תפקידו.    אולם    אין    אנו    חיים    בעולם    אידיאלי.    אנשים    רבים    אינם    עושים    את    תפקידם,    ולכן    יש    צורך    למלא    את    התפקידים    האלה.

כשיעקב    מברך    את    בניו,    הוא    קובע    לכל    אחד    את    תפקידו,    על    פי    המתאים    לו,    "גור    אריה    יהודה",    "בנימין    זאב    יטרף",    "דן    נחש    עלי    דרך"    וכדומה.    בסיום    אומרת    התורה    (בראשית    מ"ט,    כ"ח):    "איש    אשֶר    כברכתו    ברך    אתם".    דרשו    על    כך    חכמים    (בראשית    רבה    צ"ט):    "ומה    תלמוד    לומר    'איש    אשר    כברכתו    ברך    אותם',    לפי    שבירכן    יהודה    באריה,    דן    בנחש,    נפתלי    באילה,    בנימין    בזאב,    חזר    וכללן    כולן    כאחד    ועשאן    אריות    ועשאן    נחשים".    אף    שלכל    אחד    יש    תפקיד    המתאים    לו    -    כולם    יכולים    להיות    אריות    ונחשים.

על    כן    הדרך    לזהות    את    השליחות    שלי    איננה    תרגיל    בקליעה    למטרה.    איננו    צריכים    לנחש    את    התפקיד    שהוטל    עלינו    ממרומים.    כל    אדם    נדרש    לבנות    את    השליחות    שלו    על    פי    תכונותיו,    כישוריו,    כישרונותיו    ויכולותיו.    אם    אתה    אדם    טוב,    שרוצה    לעשות    טוב    לעצמך,    למשפחתך,    לקהילתך    ולעמך    -    תנסה    לראות    מה    חסר,    מה    אתה    יכול    לתרום,    וזו    תהיה    השליחות    שלך    (על    פי    הרמח"ל,    אדיר    במרום    עמ'    כ"ח).