שאלת השבוע

איך מגיעים ליראה אמיתית בדור של אהבה?

חייבים  להיות  מחויבים

הרב  יצחק  קפלן

ישיבת  חב"ד  חולון

לכאורה,  היראה  נועדה  רק  למי  שאין  לו  אהבה.  הרי  כשאדם  עובד  מאהבה,  אין  עוד  צורך  בפחד  כגורם  מניע.  אבל  הזוהר  דווקא  ממשיל  את  האהבה  והיראה  לשתי  כנפיים,  מימין  ומשמאל;  וכמובן,  עם  כנף  אחת  בלבד  אי  אפשר  להמריא.עבודה  מאהבה  פירושה  –  אני  רוצה  לעבוד,  ואילו  עבודה  מיראה  פירושה  –  אני  חייב  לעבוד.    כל  קשר  שאין  בו  צד  של  מחויבות,  אינו  קשר  של  קיימא.  בכל  קשר  אמיתי,  יחד  עם  האהבה  והרצון  להתקרב,  חייבת  להיות  גם  התחושה  שאת  הקשר  הזה  אסור  לי  ואינני  יכול  לנתק.  זה  נכון  בכל  קשר,  ושבעתיים  בקשר  שלנו  עם  ה'.  הרי  הבסיס  של  הכל  הוא  שה'  הוא  מלכנו  ואנו  עבדיו.  יש  בעיה  בגישה  שאנו  נתקלים  בה  לפעמים,  ש"אני  עושה  רק  מה  שאני  מתחבר  אליו". 

כשנעדרת  הנכונות  לקבל  עלינו  את  עול  מלכותו  של  מלך  מלכי  המלכים,  חסר  עיקר  העיקרים  של  עבודת  ה',  כדבריו  הצלולים  של  האדמו"ר  הזקן  בפרק  מ"א  בספר  התניא.  זאת  יראת  ה'  שכולנו  יכולים  וצריכים  לשאוף  ולהגיע  אליה.  נכון,  אין  מדובר  בהכרח  ברגש  מוחשי  של  פחד,  אבל  התחושה  שאני  עבדו  של  מלך  מלכי  המלכים  ושאינני  יכול  לסטות  מפקודותיו,  גם  היא  במהותה  בחינה  של  יראת  ה'  –  הכנף  השמאלי  שרק  יחד  איתה  נוכל  לעלות  ולהתעלות.

 

דור  הדרור  מפחד  מיראה.  ובצדק

אהרוני  ברנשטיין
עורך  קרוב  אליך 

תפסיקו  לייחל  אל  העבר.  אנחנו  לא  נחיה  פעם,  בדורות  ההם,  הרציניים,  שידעו  לפחד  באמת.  כשהקדוש  ברוך  הוא  מאיר  בעולם  אור  חזק  כל  כך,  אל  תנסו  למשוך  אחורה.  מחויבות  מפחידה  אותנו.  משמעת  היא  מושא  לגעגועי  המחנכים,  אך  גם  במקום  בו  מצליחים  להשליט  אותה,  היא  כלי  בלבד  ולא  אור.  היראה  כמסגרת    כבר  לא  יכולה  להזין  אותנו.  הדור  שלנו  הוא  דור  של  אהבה  וחופש,  ויראת  ה'  תוכל  לגעת  בלבו  רק  מתוך  עומק  עומקים  של  אהבת  ה'  במוחין  דגדלות,  משוחררת  מכל  כבלים,  מכל  מועקה  ולחץ.  נכון  שאנחנו  פוגשים  לרוב  את  המחירים  הנוראיים  והטמאים  של  פריצת  כל  הגבולות  של  תרבות  החופש,  אך  עלינו  להאמין  ולדעת  שלמטבע  יש  שני  צדדים,  והצד  המואר  והקדוש  של  דור  הדרור,  עמוק,  רציני  ומחייב  לאין  ערוך  מאשר  צדדיו  הרדודים.

כשנפגוש  את  הקדוש  ברוך  הוא  בתור  האני  של  האני  שלנו,  רטט  של  יראת  הרוממות  יאחז  בנו  ולא  ירפה.  כשנזהה  את  עצמנו  כחלק  ממנו  יתברך,  יראה  עצומה  ואיוּם  של  לא  להפסיד  את  חיינו  ואת  עצמנו  ימלאו  אותנו.  נפחד  מהקדוש  ברוך  הוא  כאדם  בריא  שמפחד  להתאבד.  ללא  זולתיות.  "אמר  רבי  יהושע,  מי  יגלה  עפר  מעיניך,  רבן  יוחנן  בן  זכאי,  שהיית  דורש  כל  ימיך  שלא  עבד  איוב  את  המקום  אלא  מיראה,  והלא  יהושע  תלמיד  תלמידך  למד  שמאהבה  עשה".  "תניא  רבי  מאיר  אומר:  מה  ירא  אלוקים  האמור  באברהם  –  מאהבה,  אף  ירא  אלוקים  האמור  באיוב  –  מאהבה"  (סוטה  כז:,  לא.  בדילוג).  הדרך  הארוכה  והקצרה,  והיחידה,  של  דורנו  ליראת  ה',  היא  יראה  מאהבה.


עדינות  וזכות

הרב  איתמר  שוורץ

"בלבבי  משכן  אבנה"

נאמר  בפסוק:  "סור  מרע  ועשה  טוב"  (תהילים  לד,  טו).  הרי  שהקדים  הפסוק  את  ה"סור  מרע"  ל"ועשה  טוב",  ובפשטות  האופן  לסור  מרע  הוא  על  ידי  יראה,  ואילו  עשיית  טוב  נובעת  מאהבה.  כנגד  זה  ידועה  אמרת  הבעל  שם  טוב:  כיצד  תסור  מהרע?  על  ידי  עשיית  טוב!  כלומר,  ניתן  להגיע  ליראה  על  ידי  האהבה.  לכן  כל  אחד  ישמע  את  מכלול  הדברים,  ויראה  להיכן  נפשו  שייכת  ומתחברת  יותר  -  האם  לדרך  הקדמת  היראה  לאהבה  או  שמא  להיפך.  אולם  חשוב  להדגיש  שכולנו  צריכים  את  שניהם,  רק  שהסדר  תלוי  באדם,  וצריך  להתפלל  על  זה.  כיום,  בני  אדם  מטבעם  יכולים  לעמוד  כמעט  ליד  כל  בן  אדם  ולדבר  בקול  רם  וברוחב  לב. 

אנשים  מסוגלים  לעמוד  ליד  גדולי  ישראל  ממש,  ולא  להרגיש  שום  בושה  כשהם  מדברים  איך  שהם  רוצים  ומה  שהם  רוצים!  אין  שום  נקודה  של  הרגשת  הצורך  לשתוק  ליד  אנשים  מרוממים,  חסר  יחס  הכבוד  האמיתי  כלפיהם!  ישנה  תחושה  של  חוסר  רוממות,  והיא  מולידה  באדם  נקודה  של  גסות  פנימית.  יראה  פנימית  אינה  מדברים  שרואים  אותם  בפועל  ומפחדים  מהם.  יראה  נובעת  מקליטה  דקה  ועדינה,  הרגשה  פנימית  שבנפש.  ממילא,  כל  זמן  שהנפש  אינה  פתוחה  להרגיש  דברים  דקים  ועדינים,  קשה  מאוד  שמידת  היראה  תהיה  גלויה  בה.  כל  זמן  שדברים  אלו  אינם  קיימים,  אין  מה  להתחיל  לדבר  על  יראה  אמיתית.  אדם  כזה  יתכן  שיפחד  מאריות  ומכלבים,  אבל  יראה  אמיתית  מהבורא  אינה  שייכת  אצלו,  כי  כדי  להרגיש  זאת  באמת,  מוכרחים  להיות  דקים,  זכים.